ת"ק 57281-03-14 אברהם נ' אבו מוך ואח'

לפניי תביעה כספית במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבעים לפצותו בגין נזקים שנגרמו לרכבו במסגרת תאונת דרכים.

אין מחלוקת כי במועד התאונה נהגה רעייתו של התובע ברכבו, וכי התאונה ארעה ביום 17/3/14 בכניסה לכיכר, כתוצאה ממפגש בין רכבו של התובע (בחלק השמאלי שלו) עם גלגל משאית השייכת לנתבע 2 (להלן: המשאית).

במסגרת כתב התביעה טען התובע כי הנתבע 1 היה הנהג במשאית במועד הרלוונטי, וכי התאונה ארעה שעה שזה ניסה לעקוף את רכב התובע במקום שבו תנאי הדרך אינם מאפשרים זאת והכביש הולך ונעשה צר לקראת הכיכר.

הנתבעת 3, המבטחת את המשאית, ביקשה להצטרף להליך בטענה כי בנסיבות העניין חלה עליה חובה חוזית כלפי מבוטחה לשאת בעלויות הנזק, ובכתב ההגנה טענו הנתבעים כי הנהגת ברכב התובע היא שניסתה לעקוף את המשאית מימין בכניסה לכיכר.

במהלך הדיון שנערך לפניי העידו התובעת והנתבע 1, כאשר הנתבע 2, מבוטחה של הנתבעת 3 לא התייצב לדיון. לאחר ששמעתי את חקירות העדים נחה דעתי כי דין התביעה להידחות ואבהיר –

ראשית אציין כי הנהגת ברכב התובע הותירה רושם בלתי מהימן על ביהמ"ש.

כך, טענה מחד כי ניסתה לעקוף את המשאית כדי להיכנס ראשונה לכיכר בשל העובדה שנסעה בנתיב הימני, ולשיטתה לנתיב זה זכות קדימה במקום, ומנגד טענה כי עצרה ונתנה למשאית לעבור על פניה; מחד טענה כי נסעה לאט ועצרה מעת לעת משום שבמקום היה עומס תנועה, וכי בהתאמה עצרה עוד קודם לפגיעה וקודם לשימוש בצפצפה לקבלת תשומת לב הנהג במשאית למיקומה, ומנגד טענה כי לפניה לא היו רכבים וכי צפצפה ואז עצרה; מחד טענה כי הנתבע 1 הנוכח באולם אינו הנהג שנהג במשאית במועד התאונה וכי זה הגיע אליה הביתה והזדהה כנהג שפגע ברכבה והיא הכחישה כבר אז כי זהו אמנם הנהג הנכון (יצויין כי הנתבע 1 הוא אדמוני ובהיר עור ואילו לשיטתה הנהג אשר פגע בה היה שחום וכהה עור), ומנגד נטען בכתב התביעה כי הנתבע 1 הוא הנהג שנהג במשאית במועד התאונה (את פרטיו יובהר קיבלו התובע ורעייתו לשיטתם מפיו); מחד טענה כי ראתה לראשונה את המשאית כאשר זו נסעה מעט לפניה בנתיב השמאלי ומיד לאחר הפגיעה המשאית המשיכה בנסיעתה ולא שבה אלא כעבור כשעה, ומנגד טענה כי ראתה את הנהג במשאית ויודעת לתארו כאמור מעלה – טענה תמוהה בשים לב להבדלי הגובה בין הרכבים, למיקומה של המשאית לכאורה בעת שהבחינה בה ולעובדה שהנהג לא עצר את רכבו ולא יצא מהמשאית להזדהות ולהחליף פרטים במקום; ועוד.

מנגד הותיר נהג המשאית רושם מהימן על ביהמ"ש, ושוכנעתי כי זה אמנם נכח במקום במועד התאונה, כי היה מעורב בה באופן אישי וכי אמנם החנה את רכבו בהמשך הכביש כדי למנוע הפרעה נוספת לתנועה ושב ברגל למקום התאונה, ממנו פונתה רעייתו של התובע במהירות.

אציין כי גם גרסת הנהגת מטעם התובע בנוגע למשך הזמן הרב שחלף עד לפינויה ממקום הארוע אינה סבירה ואינה הגיונית ואני רואה לנכון להעדיף בהתאמה את גרסת הנתבע 1 בעניין.