ת"ק 57249-02-14 עצמון ואח' נ' חברת US AIRWAYS GROUP. INC

1.לפניי תביעה כספית במסגרתה עותרים התובעים לפסוק להם פיצויים בגין החמצת טיסת המשך מפילדלפיה לתל אביב בשל עיכוב בטיסה מניו יורק לפילדלפיה, זאת, מכוח חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012 (להלן: "החוק").

2.אליבא דתובעים, כעולה מכתב התביעה, ביום 27.5.13 רכשו הם כרטיסי טיסה מהנתבעת מתל אביב לסן פרנסיסקו עם עצירת ביניים בפילדלפיה. במועד הטיסה חזרה ארצה, ביום 5.9.13 התייצבו התובעים בשדה התעופה לה-גארדייה לשם עלייה על טיסתם ארצה, אולם ההמתנה בשער המטוס התארכה מעבר למתוכנן מבלי שהתובעים יודעו אודות פשר העיכוב. רק לאחר סבב בירורים נאמר להם כי בשל תקלה טכנית, הטיסה לפילדלפיה מתעכבת. התובעים יידעו את אנשי הצוות כי עליהם לעלות על טיסת ההמשך לתל אביב אולם ללא הועיל. בשל העיכוב בטיסה זו, התובעים החמיצו את טיסת ההמשך. התובעים נאלצו ללון במלון שסופק להם על ידי הנתבעת. ביום המחרת, ה- 6.9.13 עלו התובעים על טיסת ההמשך לתל אביב ונחתו בישראל ביום ה- 7.9 (יום שבת) אחר הצהריים.

3.התובעים מפנים לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012 ( להלן: "החוק") העוסק, בין היתר, בפיצוי כספי לנוסע בשל ביטול טיסה בנסיבות אלה. לדידם, זכאים הם לפיצוי בשל העובדה, כי חוק זה חל על כל טיסה מישראל ואליה, לרבות טיסות הכוללות חניית ביניים וכן על כרטיסי טיסה שנרכשו באמצעות המרשתת, בהתאם לסעיף 1 לחוק.

4.כן מציינים התובעים, כי טיסתם המריאה באיחור של 24 שעות, בהשוואה למועד הטיסה הנקוב בכרטיס הטיסה. לטענת התובעים, יש לראות בנסיבות אלה את טיסת ההמשך כטיסה שבוטלה, בהתאם לסעיף 1 לחוק.

5.ביום 11.9.2013 פנו התובעים לסוכנות הנסיעות ממנה נרכשו כרטיסי הטיסה, וזאת בהמשך לדרישתם לפיצוי כספי, בהסתמך על סעיף 15 לחוק שרותי תעופה, המחייב את סוכן הנסיעות אשר באמצעותו הוזמנו שרותי הטיסה, לסייע לנוסעים במימוש זכאותם ע"פ חוק. פניית התובעים הועברה לנתבעת ביום 6.10.13, באמצעות סוכנות הנסיעות. ביום 16.10.13 התקבלה תגובת הנתבעת לפיה בקשת הפיצוי נדחית, בטענה, כי העיכוב מקורו בטיסה פנימית מניו-יורק לפילדלפיה ולא בטיסה הטרנס-אטלנטית מפילדלפיה לתל אביב, ומקור העיכוב היה בתקלה טכנית. הנתבעת הציעה פיצוי בדמות שובר בסך 75$ לכל אחד מהתובעים, אשר כוחם יפה לרכישת כרטיס טיסה עתידי מהנתבעת.

6.בתגובה, השיבו התובעים תוך הדגשת אחריות המוביל לפיצוי, בהתאם לחוק שרותי תעופה וכי זכות הפיצוי בשל ביטול טיסה אינה כפופה לסיבות הביטול, למעט סעיף 6(ו) לחוק. התובעים עותרים לפיצויים בהסתמך על סעיף 3(א)(4) לחוק , המקנה להם פיצוי בסך 3,060 ₪ לכל אחד מהתובעים לטיסה העולה על טווח של 4500 ק"מ. התובעים מציינים, כי אמנם סעיף 6 לחוק פוטר את המוביל מתשלום פיצוי וזאת בשל נסיבות שלא היו בשליטת המוביל וכי על המוביל יהיה להוכיח, כי עשה כל שביכולתו כדי למנוע את ביטול הטיסה, וכן בשל שביתה או השבתה או אם הטיסה בוטלה כדי למנוע חילול שבת וחג. משכך, התובעים טוענים כי החריגים אליבא דסעיפי 6 לחוק, אינם חלים בעניין דנן ומשכך זכאים התובעים לפיצוי בהתאם לחוק שרותי תעופה. בעניין זה מפנים התובעים לפסיקה ( ת"ק 44155-12-12 רוזנבוים ואח' נ' ארקיע; ת"ק 32988-10-12 איילה שושנה גסקו נ' ארקיע: "לא תקלה טכנית ולא אי-מציאת מטוס חלופי אינן נסיבות מיוחדות. אם המחוקק רצה לציין תקלה טכנית כנסיבה מיוחדת, היה מציין זאת במפורש בחוק"ׂׂׂ).

7.כמו כן, התובעים עותרים לפסיקת פיצויים לדוגמה: התובעים מציינים את לשון סעיף 10(א) לחוק, לפיו בית המשפט זכאי לפסוק לנוסע שהונפק לו כרטיס טיסה, פיצויים שאינם תלויים בנזק, בסכום שלא יעלה על 10,190 ₪, אם מצא, בין היתר, כי לא ניתנו לנוסע הטבות שטיסתו בוטלה, בניגוד להוראות סעיף 6. התובעים פנו לנתבעת במספר הזדמנויות, בדרישה למימוש זכאותם לפיצוי אך נענו בשלילה, בטענה כי החוק אינו חל במקרה דנן בשל היותה של הטיסה כרוכה בעצירת ביניים. כן, מציינים התובעים את יחסם המזלזל של נציגי הנתבעת בשדה התעופה בפילדלפיה וכן את עובדת אי-אספקת מזון ושתיה התואמים את משך שהותם (24 שעות), וזכו לשוברים בסך 15$ בלבד אשר תקפים למסעדת המלון בו שוכנו ואשר כוחם יפה לארוחת בוקר בלבד. בכך, הפרה הנתבעת את הוראת סעיף 3(א) (1) (א) לחוק המחייב את המוביל במתן שירותי מזון ומשקאות בהתאם לזמן ההמתנה.

8.אליבא דנתבעת, כעולה מכתב הגנתה, בטיחות הטיסה קודמת לכל. בהתגלה תקלה טכנית, הנתבעת לעולם לא תפעיל טיסה כאשר יש ספק קל שבקלים לבטיחות נוסעיה. במקרה דנן, התגלתה תקלה בשניים מצמיגי המטוס ומשכך טיסת התובעים מניו-יורק לפילדלפיה התעכבה ולא היה ביכולתה של הנתבעת למנוע את העיכוב בטיסה. לנתבעת אין מטוסים חליפיים העומדים הכן בכל אחד מנמלי התעופה אליהם מגיעים מטוסי הנתבעת.

9.לטענת הנתבעת, יכולה היא להיתבע ע"י אמנת מונטריאול בלבד, במסגרת דין ייחודי החל במסגרת חוק תובלה אווירית. טענת התובעים לפיצוי בגין איחור, נסוגה אל מול חוק תובלה אווירית וזכאותם לפיצוי הינה בהתאם לסעדים בחוק תובלה אווירית, ואין בלתו. כן טוענת הנתבעת, כי התובעים משתיתים את תביעתם על ביטול טיסה, אולם הטיסה הנדונה לא בוטלה. זאת ועוד: סעיף 1 לחוק קובע, כי טיסה שבוטלה הינה טיסה שלא התקיימה או טיסה שהמריאה באיחור של 8 שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה. יוצא איפוא, כי סעיפי החוק אינם תקפים למקרה דנן, שכן הטיסה מניו יורק יצאה, הגם ובאיחור, אך לא באיחור של פרק הזמן הנזכר בסעיף דלעייל, ועובדה זו צויינה ע"י התובעים בכתב תביעתם, כי הטיסה יצאה באיחור של שעה וחמש דקות ואילו הטיסה מפילדלפיה ארצה יצאה אך התובעים החמיצוה.