מסיקה ואח' נ' ארביב ואח'

1. בפני תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים מיום 21.3.11 שבה היו מעורבים רכב התובעים ומשאית בבעלותו של נתבע 1 נהוגה על ידי נתבע 2.

בתביעתם, עתרו התובעים לסך של – 20,000 ₪ כולל תיקון הרכב, ירידת ערך, עגמת נפש, הפרשי הצמדה, שכר טרחת שמאי וכו'.

2. בדיון שהתקיים בתיק ביום 2.3.2016 – הנתבעים לא התייצבו ולא הוגש כתב הגנה מטעמם. בית המשפט שמע את טענות התובעים והשתכנע שהאחריות לתאונה מוטלת על נהג המשאית, נתבע 2. יחד עם זאת, התובעים לא הוכיחו את מלוא נזקיהם ובית המשפט חייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעים סך של – 14,206 ₪ ועוד 500 ₪ בעבור הוצאות הדיון (להלן: "פסק הדין").

3. נתבע 1 הגיש בקשה לביטול פסק הדין ולחידוש הדיון. בית המשפט החליט ביום 7.4.16 לפנים משורת הדין, לבטל את פסק הדין בתנאי שיופקד סך של – 3,500 ₪ על ידי נתבע 1 ויוגש כתב הגנה.

הדיון חודש בפני ביום – 4.7.16. התובעים חזרו על עדותם מהדיון הקודם לגבי נסיבות התאונה.

4. אין בפיו של נתבע 1 גרסה הנוגדת גרסת התובעים וזאת משום שלפני כשנה נפטר נתבע 2 אשר נהג במשאית בעת התאונה. עיון בכתב ההגנה של נתבע 1 מגלה כי לטענתו, לא ידע על קרות התאונה אלא כעבור שמונה חודשים מיום האירוע. נתבע 1 טען בפני כי משום שחלף זמן רב, לא היה טעם לפנות לחברת הביטוח שלו. וכך התובע הגדיר את המצב בכתב הגנתו :

"אמרתי לו (לנתבע 2) את המשא ומתן הוא ניהל מול הנהג והסכים להתנהל מולו אז שימשיכו כך, הכל נעשה מאחורי גבי".

5. כמו כן, נתבע 1 טען שהוא אמנם בעל המשאית אך אין לו רישיון לכך והוא מאפשר לנהגים שונים לנהוג במשאית, כולל נתבע 2 בזמנו. נתבע 1 הגיש לבית המשפט, כנספח לכתב הגנתו, אישור חתום על ידי נתבע 2 לפיו נתבע 2 אישר שהוא יהיה אחראי לשלם מכיסו השתתפות עצמית במקרה שבו הוא יהיה מעורב בתאונה עם המשאית. לכן, בהתבסס על אישור זה, התובע טוען שהוא איננו אחראי לפצות את התובעים כלל וכלל.

התובעים טענו שבזמנו הם אכן פנו לנתבע 2 אך גם פנו לחברת הביטוח של נתבע 1 אשר סירבה לפצות אותם. אין בידיהם כל אישורים על כך.

אשת נתבע 1, גברת עליזה ארביב, אישרה בפני בית המשפט שנתבע 2 אכן הבטיח שהוא ישלם את סכום הכסף לתובעים: