ת"ק 5722-03-16 שלם נ' גפן ואח'

התובעת הגישה תביעה כספית בסכום של 20,000 ₪ לפיצוי בגין פריצה לדירתה, בה נגרם נזק בגין פירוק מזגנים וארונות מטבח שנלקחו מדירתה, וכאשר הגיעה לדירה, מצאה את הנתבע 1 אשר המתין עמה עד שהזמינה משטרה.

לאחר שבוצעה ההובלה של תכולת הדירה, פרצו שוב לדירה על ידי הנתבעים, אשר לקחו שני מזגנים וארונות מטבח, והנתבע 1 טען כי יסייע לה בהשבת הרכוש.

הנתבע 1 הגיש כתב הגנה מטעמו, וטען כי הגיע לדירת התובעת לבקשתה והציע לה להזמין משטרה, ומבירור שערך עם העובדים של הקבלן, עלה כי אין להם קשר לפריצה.

עוד טען הנתבע 1, כי כשהחלו להכין את הדירה לקראת הריסה במסגרת פרויקט פינוי בינוי, גילה שיש בדירה חפצים, והתקשר לתובעת והיא שלחה את אחיה לקבל את החפצים, וכחודש לאחר מכן, טענה התובעת בפניו שהיא מתחרטת שלא לקחה את ארונות המטבח שהיו בדירה הישנה.

בדיון, ביום 26/07/16, נחקרה התובעת, וכן הנתבע 1, והעדה מטעמו, ובדיון דהיום, נחקרו הנתבעים 2 ו – 3 ואחיה של התובעת.

לבקשת התובעת, התביעה כנגד הנתבע 3 נמחקה.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים והעדים, ועיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, עולה כי לא הוכח קשר בין הנתבע 1 לבין הפריצה או לקיחת החפצים שהתובעת טוענת להם.

הנתבע 1 הינו היזם שיזם את פרויקט פינוי בינוי בבניין, והוא הגיע לדירה לבקשת התובעת, ואף הציע לה להזמין משטרה, וגם התובעת בעדותה לא טענה כנגד הנתבע 1 בעניין נטילת המזגנים או ארונות המטבח.

הנתבע 2 הודה בעדותו שפירק את המזגנים לצורך מתכות, ולגבי חלק מהארונות, לקח אותם ומכר אותם בטרם הריסת הבניין, ולטענתו, עשה כן לאחר שאחיה של התובעת אמר לו שאין לו צורך בהם.