ת"ק 57190-01-14 מלרביץ ואח' נ' שטיין ואח'

התובע טוען, כי שילם לנתבע סכום של 2,400 ₪ עבור צו קיום צוואה של אמו, וכאשר ניגש לטאבו עם הצו נאמר לו, כי קיימת טעות במספר תעודת הזהות, והוא שילם אגרה לטאבו ועוד אגרה לרשם הירושות.

התובע טוען, כי כשביקש למכור את הדירה מצא רוכש, אולם כשהגיעו לחתום על הסכם המכירה עלה שוב עניין תעודת הזהות, והרוכש לא היה יכול לרשום הערת אזהרה, ועל-כן התובע דורש את החזר האגרות ששילם, אולם הנתבע סרב לכך. התובע טוען, כי בשל כך הפסיד את עסקת המכר.

הנתבע טוען, כי אכן הייתה טעות שנבעה מהתוכנה במחשב, שכן הוא לא עדכן לגרסה החדשה של התוכנה, ועל-כן קפצה ספרה של תעודת הזהות לסוף.

הנתבע טוען, כי התובע כלל לא ביקש את סכום האגרות והתובע רשם בעצמו את הצו, במקום לפנות אל הנתבע אשר היה פועל לתיקון.

הנתבע טוען, כי מדובר בפגם טכני, אשר ניתן להסדירו בעת רישום הערת האזהרה.

הנתבע הגיש תביעה שכנגד בגין יעוץ שנתן לתובע במשך חצי שעה בכל פגישה, כאשר התובע הבטיח לו שיפצה אותו בכך שיטפל בעסקת המכר.

התובע הגיש כתב הגנה לתביעה שכנגד וטען, כי מעולם לא קבע עם הנתבע פגישת יעוץ ושהה במשרדו כחמש דקות, וכל שביקש לדעת מה לעשות עם צו קיום הצוואה, ועל-כן לא מדובר ביעוץ כלל, והוא מיוצג על ידי עו"ד אחר תקופה ממושכת.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, אני קובעת, כי על הנתבע להחזיר לתובע את סכומי האגרות ששילם התובע, ואשר מגובות בקבלות.

התובע צירף קבלות של תשלום שתי אגרות בסך 494 ₪ ו- 159 ₪, סה"כ 653 ₪.

הואיל והטעות במספר תעודת הזהות הצריכה תיקון של צו קיום צוואה, והואיל והטעות נעשתה על ידי הנתבע במשרדו והצריכה תשלום אגרות נוסף אשר מגובה בקבלות, יש מקום לחייב את הנתבע להחזיר לתובע את סכומי האגרות.