ווקנין נ' לוי ואח'

לפניי תובענה כספית ע"ס 29,351 ₪ במסגרתה עותר התובע לחייב את הנתבעים לשפותו בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביום 31.8.2015 (להלן: "התאונה").

התובע הינו בעליו של רכב מסוג יונדאי, שמספרו 95-642-10 (להלן: "הרכב/הרכב הנפגע"), אשר נפגע מרכב מסוג וולוו, שמספרו 97-222-50 (להלן: "הרכב הפוגע"), בבעלות הנתבעת 2, מבוטח אצל הנתבעת 3 ומוחזק על ידי הנתבע 1.

בעקבות התאונה הוגש כנגד מר עמרם לוי כתב אישום במסגרת הליך המתנהל בתיק בימ"ש שמספרו ת"ד 8084-01-16.

להלן בקצרה טענות הצדדים:

לטענת התובע- ביום 31.8.2015 עת החל בנסיעתו לאחר מופעו של אור ירוק ברמזור בכיוון נסיעתו , בצומת דרכים בקרית ים, הגיח לפתע הרכב הפוגע שהיה נהוג ע"י הנתבע 1 , חצה את הצומת כאשר הרמזור היה במצג אדום בכיוון נסיעתו ופגע ברכבו בעוצמה רבה בחלקו השמאלי קדמי. בעקבות התאונה והנזקים שנגרמו לרכבו , ולאחר בדיקת שמאי, הורד הרכב מן הכביש ובשל כך נגרם לו נזק כדלקמן: 23,951 ₪ בגין נזק ואובדן מוחלט של הרכב, 1,400 ₪ שכ"ט שמאי וכן 4,000 ₪ בגין עגמת נפש.

לטענת הנתבע 1- דין התביעה כנגדו להידחות מחמת כיסוי ביטוחי. הנתבע בדבריו לוקח אחריות מלאה על הרכב, על האחזקה והשימוש בו באופן כללי וכן על השימוש בו כנהג בעת התאונה.

עוד טוען הנתבע כי לנתבעת 2 אין כל אחריות בקרות התאונה או בנזקים לתובע ומכאן דין התביעה כנגדה להדחות. לטענתו, חברת הביטוח, הנתבעת 3 אחראית לתשלום הנזקים שכן לדבריו קיים כיסוי ביטוחי עת התאונה, שעה שנהג כשברשותו רישיון נהיגה בתוקף ואף קיבל בחזרה את רישיונו לאחר התאונה.

לטענת הנתבעת 3- דין התביעה כנגדה להידחות בטענה כי לנתבע 1 אין רישיון בתוקף לתקופה שעולה על שנתיים טרם ובזמן התאונה ועל פי תנאי הפוליסה, אין לאירוע הנדון כיסוי ביטוחי שעה שרישיונו של מר עמרם לוי, הנתבע 1, נשלל גם על פי שיטת הניקוד (שלילה מהותית לטענת חברת הביטוח) וכן רישיונו בוטל על ידי רשות הוצאה לפועל (שלילה טכנית לדידה).

דיון והכרעה;

לאחר שעיינתי במלוא טענות הצדדים כפי שפורטו בכתבי הטענות ונספחיהם ,שמעתי את עדותם וכן את טענותיהם במסגרת הדיון שהתקיים לפניי, מצאתי כי דין התביעה להתקבל במלואה כנגד נתבע 1 ולהידחות במלואה כנגד נתבעת 2 ונתבעת 3, והכל מהנימוקים שלהלן: