ת"ק 57130-11-16 שוהם נ' גרוס

1.התובעת והנתבע הם שכנים בבניין שהוא בית משותף, ועוד לפני האירוע נשוא התביעה, הם היו מסוכסכים בשל זכות השימוש בחניה בה השתמש הנתבע, לטענתו מזה 8 שנים, חניה שאינה רשומה על שמו בלשכת רישום המקרקעין, ולמעשה שייכת לכל דיירי הבניין, ועל פי דין רשאים להשתמש בה, אך לא לתפוס בה חזקה ייחודית.

2.ביום 1/10/16 התרחש אירוע שפרטיו שנויים במחלוקת, והוא מושא התביעה.

לטענת התובעת, באותו יום החנה הנתבע את רכבו באותה חניה, בסמוך לרכבה, ופתח את דלת רכבו שחנה בצמוד לרכבה בחוזקה בכוונה לגרום נזק לרכב התובעת.

לטענתה, היא היתה בביתה, ראתה את האירוע, שמעה את הרעש, קראה לו מהמרפסת וירדה למטה והבחינה שנגרם לדלת רכבה נזק של שריטה או שפשוף, וצילומי הנזק צורפו לכתב התביעה.

לטענתה, לאחר האירוע היא פנתה ביום 10/10 למוסך מורשה, קיבלה הצעת תיקון בסכום של 2691 ₪, ובאמצעות עורך דין, שהתובעת שכרה את שירותיה, היא שלחה לנתבע מכתב דרישה.

הנתבע התכחש לנזק וטען שהנזק כלל לא נגרם.

3.הנתבע בכתב הגנתו הסביר שמדובר בחניה שבה הוא חונה מזה 8 שנים. כשיצא מרכבו פתח את הדלת. דלת הרכב פגעה קלות ברכב התובעת, אך לא גרמה לשום נזק ולא השאירה סימנים.

הוא צירף תמונות שצילם שאכן לא רואים בהן שום נזק, אך הן צולמו בזווית כזו שלא ניתן לראות אם באמת קיים נזק או לא.

עוד טוען הנתבע, שהצעת המחיר שצורפה היא מפוברקת, הואיל ומדובר במוסך שהתובעת עובדת איתו באופן קבוע. לא צורפה חשבונית תיקון כי לא היה מה לתקן. לאחר האירוע הוא עבר לחניה מרוחקת.