בעדאש נ' נאסרה ואח'

לפניי תביעת התובעת לקבלת פיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבה כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 20.7.17. התאונה אירעה עת נהג מר חי בדש (להלן: הנהג) ברכב התובעת. בתאונה היה מעורב רכב נוסף השייך לנתבע 1 ואשר היה נהוג בזמן התאונה על ידי נתבע 2 (להלן: הנתבע).

לטענת הנהג, בזמן התאונה הוא נהג ברכב והגיע לצומת בה קיימת הסתעפות מצד שמאל מכיוון נסיעתו, מה שיוצר צומת בצורת T. לדברי הנהג, הנתבע הגיע מצד שמאל, הגיח לתוך מסלול נסיעתו, דבר שחסם את דרכו וגרם להתנגשות בין שני כלי הרכב. לעומתו טוען הנתבע, כי הוא אמנם השתלב במסלול נסיעת הנהג, אך הוא עשה זאת בנתיב השתלבות והיה זה הנהג אשר סטה ממסלול נסיעתו ונכנס ברכבו בעודו בנתיב ההשתלבות.

הנהג והנתבע העידו בפני וכל אחד מסר את גרסתו. בסופו של יום מצאתי להעדיף את גרסתו של נהג רכב התובעת על פני גרסת הנתבע וכפועל יוצא מכך לקבל את התביעה, תוך ייחוס אשם תורם לתובע. נימוקיי למסקנה האמורה יובאו להלן.

נקודת המוצא לבחינת האחריות לגרם התאונה מקופלת בעובדה שאין עליה מחלוקת בין הצדדים, כי הנתבע ניסה להשתלב בכביש ישר בו נסע הנהג ברכבו ולו זכות הקדימה, ומכאן שמוטלת על הנתבע החובה העיקרית להיכנס לצומת ולהשתלב בנסיעה רק לאחר שווידא כי הכביש פנוי מכלי רכב ובאפשרותו להשתלב בבטחה, ללא יצירת סיכון לכלי הרכב האחרים הבאים אל הצומת.

מקובלת עלי עדות הנהג כי הנתבע השתלב בכביש באופן שיצר סיכון על ידי כך שהוא התפרץ לכיוון נסיעתו ולא עשה זאת על ידי השתלבות איטית וזהירה במסלול ההאצה ולאחר מכן במסלול הנסיעה. מסקנתי זו נובעת מהתרשמותי מעדותו של הנהג שבעיני הייתה מהימנה, לעומת התרשמותי מעדותו של הנתבע שלא ראיתי לקבוע ממצאים על פיה. יתרה מכך, הנהג סיפק הסבר הגיוני ומתקבל על הדעת לסיבה בגינה נכנס הנתבע לנתיב נסיעתו בצורה מסוכנת. הוא זקף זאת להימצאותה של משאית. לדברי הנהג, שמקובלים עלי ומתיישבים עם תנאי הדרך, אותה משאית חסמה את שדה הראייה של הנתבע מצד ימין של כיוון נסיעתו , ועל כן הוא לא הבחין היטב במתרחש בכביש. מן העבר השני, טענת הנתבע, כי הוא היה בנתיב ההאצה והנהג הוא זה שסטה ממסלול נסיעתו לעבר רכבו, איננה מתיישבת עם מכלול הנסיבות, שכן לא ניתן הסבר הגיוני מדוע הנהג יסטה מנתיב נסיעתו – שהוא כביש ישר וללא סטיות או פיתולים – אל כיוון מסלול ההאצה ויפגע ברכב בו נהג הנתבע.

זאת ועוד, תיאור הנזקים המופיע בחוות דעת השמאי שצורפה על ידי התובעת, ממנה ניתן ללמוד כי הנזק שנגרם לרכבה הוא בעיקר בחזית צד שמאל, מתיישב אף הוא עם גרסת הנהג יותר מאשר עם גרסת הנתבע.