גיגי נ' שומרה - חברה לביטוח בע"מ ואח'

תביעה בגין נזקי רכוש עקב תאונת דרכים.

1. התובע, נהג מונית, נסע ברכבו ברחוב סמולנסקין בחיפה. מדובר ברחוב חד סטרי וצר. באותה עת עמדה הנתבעת 2 (להלן- הנתבעת) בחניה בצדו השמאלי של הרחוב, באופן המקביל למדרכה. בשלב מסוים ארעה תאונת דרכים בין שני הרכבים.

    

2. התובע טוען כי הנתבעת יצאה מהחניה לתוך מסלול נסיעתו ללא תשומת מספקת ובשל העובדה שמדובר היה בכביש צר הוא לא הצליח להתחמק ממפגש בין הרכבים. הנתבעת אינה חולקת על כך שיצאה מחניה לעבר מסלול נסיעת התובע, אך טוענת כי הבחינה ברכב התובע עוצר, נופפה לו בידה לאות תודה ויצאה. חרף זאת התובע המשיך בנסיעה ולכן ארעה התאונה.

    

3. לאחר שנתתי דעתי לגרסאות הצדדים ראיתי לקבל את התביעה, שכן הוכחה אחריות הנתבעת לתאונה. הנתבעת אינה חולקת על כך שהייתה מוטלת עליה חובת הזהירות לוודא שהדרך פנויה וכי היא יכולה להשתלב בתנועה מבלי להפריע לרכבים החולפים. ואולם, טענתה היא שהתובע אפשר לה לעבור בכך שעצר. גרסה זו אין בידי לקבל. התובע הכחיש טענה זו ואני מקבל שהוא אכן לא הבחין בנתבעת מסמנת לו בידה. לו אכן התובע היה עוצר על מנת לאפשר לנתבעת לצאת מהחניה, התאונה לא אמורה הייתה להתרחש. עצם העובדה שהתובע המשיך בנסיעה עד התאונה מלמדת שהוא לא ידע שהנתבעת מסתמכת על כך שהוא מאפשר לה לצאת מהחניה לכביש. הנתבעת אישרה, לשאלת בית המשפט, כי התובע לא סימן לה דבר חזרה טרם שיצאה מהחניה ומכאן שלא הייתה רשאית להסתמך על כך שהתובע מאפשר לה לצאת מהחניה ולהשתלב בכביש, וזאת אף אם התובע עצר מכל סיבה שהיא קודם לכן (ואינני קובע כך). מכאן, שאף אם מקבל אני את גרסת הנתבעת לפיה ביקשה מהתובע לצאת מהחניה ולהשתלב בתנועה ואף סימנה לו בידה לאות תודה, אין בכך להפחית מאחריותה לתאונה, שכן הנתבעת לא קיבלה מהתובע כל סימן על כי כוונתה ברורה לו. מדובר היה אפוא לכל היותר בבקשה מצדה שלא זכתה למענה. בנתונים אלו הנתבעת שגתה בהבנת הסיטואציה ומכאן אחריותה לתאונה, שכן היא הגורם שהשתלב בתנועה הזורמת תוך יציאה מחניה. שקלתי אם הוכח אשם תורם של התובע ובאתי לכלל מסקנה שהדבר לא הוכח.

    

4. הנתבעים לא חלקו על גובה הנזק והטיעון התמקד בשאלת האחריות. על כן אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של 17,860 ₪. עוד ישלמו הנתבעים לתובע הוצאות בסך 500 ₪.

    

   כל הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלום המלא בפועל.

    

   זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 יום.