ת"ק 56972-01-15 פרת קהילה ואח' נ' אורן

לפניי תביעה כספית לתשלום סך של 33,800 ₪ בגין עמלת תיווך המגיעה לתובעים, לטענתם, בגין מכר דירת הנתבע ומכוח הסכם להזמנת שירותי תיווך בלעדיים שנחתם בין הצדדים ביום 21/5/14 וכן לפיצוי בגין עגמת נפש ואובדן עמלת תיווך מקונה פוטנציאלי.

לטענת התובעים, הנתבע הפר את ההסכם כאמור, בכך שניהל משא ומתן עם קונה פוטנציאלי במהלך תקופת הבלעדיות ואף מכר את הנכס מבלי שיידע על כך את התובעים.

הנתבע אינו מכחיש כי נחתם הסכם בינו לבין התובע מס' 2 אך מכחיש כי ניהל משא ומתן עם קונה פוטנציאלי במהלך תקופת הבלעדיות. לטענתו, בוצעה עסקת "החלפה" של דירתו לאחר תום תקופת הבלעדיות בדירת מר ללוש עמו הוא לומד בכולל, בסיוע מר גורש שאף הוא לומד עמם, שידע על רצון הנתבע למכור את דירתו וקישר בינו לבין מר ללוש.

עוד טוען הנתבע כי במהלך תקופת הבלעדיות התובעים לא פעלו לקדם את מכירת הדירה ולא עמדו בהתחייבויותיהם על-פי ההסכם.

התובעים העידו כי הם ביצעו על חשבונם מספר רב של פעולות שנועדו לשווק את דירת הנתבע במהלך תקופת הבלעדיות ואף הציגו אסמכתאות לכך (פרסומים באתרי אינטרנט שונים, בעיתונות הכתובה, פליירים שחולקו, דף נכס שהופץ בין המתווכים ועוד). עוד העידו, כי על אף העבודה הקשה שהושקעה בשיווק דירתו ועל אף ההתחייבות לבלעדיות בהתאם להסכם שחתם, הנתבע מכר את הדירה ביום 1/10/14, היום בו פגה תקופת הבלעדיות.

הנתבע העיד כי הסכם למכירת דירתו נעשה ביום 1/10/14 מבלי שנוהל קודם לכן משא ומתן כלל, לחברו ללימודים בכולל, בסיוע חבר נוסף הלומד באותו כולל. עוד העיד הנתבע כי בבוקר יום 1/10/14 ניגש אליו מר גורש ושאל האם הוא עדין מעוניין למכור את דירתו ומשהשיב בחיוב, פנה זה האחרון למר ללוש בשאלה האם הוא חפץ "לעשות החלפה" (עמ' 2 ש' 25) ובערב אותו היום נחתם ההסכם. הנתבע העיד: "אמרתי שמכרתי את הדירה ביום 1/10/15 וזה בדיוק ביום בו פגה הבלעדיות. זה נשמע מופרך. יש לי כאן עדים".

עוד טען הנתבע כי "היו שני טפסים, אחד שמסתיים באוגוסט ואחד באוקטובר. הייתי בטוח שהסתיימה הבלעדיות, גם של אוקטובר. אני לא דיברתי עם הקונים. הוא בא אליי. אני כבר שנתיים מנסה למכור את הדירה" (עמ' 3 ש' 1-2).

מר נריה גורש העיד כי "שלומי(ללוש – ההוספה שלי – א' ב') אמר לי שהוא מעוניין לקנות דירה יותר גדולה, אני חושב שזה היה בשנת 2014. פניתי לנתבע ושאלתי אותו אם זה אקטואלי, אמר לי שכן והעברתי את המסר באותו יום. אני מבין שזה קשה לקלוט את זה..." (עמ' 3 ש' 9-11).

מר ללוש העיד כי שמע על דירת הנתבע ממר גורש והציע לנתבע "לעשות החלפה. זה היה, לפי תצהיר, ביום 1/10/14... זה היה כמו בסיפור של יוסף, בשניות זה נגמר" (עמ' 3 ש' 20-24). כאשר נשאל העד האם סיפור ההחלפה נשמע לו סביר השיב "לי לא נשמע שום דבר סביר. זה כמו בסיפור יוסף מהתורה" (ש' 30).

על-פי תנאי הסכם תיווך למכירת נכס במקרקעין מיום 21/5/14 שצורף לכתב התביעה, התחייב הנתבע שלא לנקוט בכל פעולה שנועדה לשווק את הדירה בתקופת הבלעדיות המסתיימת ביום 1/10/14, אזי יהפוך ההסכם להסכם להזמנת שירותי תיווך רגילים.

יצוין כי ההסכם לפיו תקופת הבלעדיות מסתיימת באוגוסט, לקיומו טען הנתבע, לא הוגש על-ידו כחלק מראיותיו. זאת, על אף שטען לקיומו לפני בית המשפט וכן בשיחה בינו לבין התובע 1, שתמלילה צורף במסגרת ראיות התובעים.

מאותו תמליל אף עולה כי הנתבע אינו מתכחש לכך שהוא מודע להסכם בלעדיות הפג ביום 1/10/14 – אותו יום בו התקיימו שתי השיחות בינו לבין התובע 1 ואף ציין "... אני עשיתי היום זכרון דברים. היום. מה קרה? 1.10 הכל בסדר" ובהמשך ציין "אתמול בא אליי מישהו והתלבטתי עד היום, היום 1.10 שלום" (עמ' 3 לתמליל).

העולה מן המקובץ הוא כי הנתבע ביצע עסקה בדירתו ביום 1/10/14 שהינו היום האחרון להסכם הבלעדיות עליו חתם.

טענת התובע לפיה לא נוהל משא ומתן וכי העסקה "בושלה" ויצא לפועל תוך מספר שעות הינה, כהגדרתו שלו, אכן טענה מופרכת.

עדויות מר גורש ומר ללוש התומכות בטענה זו של הנתבע לא היו אמינות על בית המשפט, בהיותן עדויות מתואמות שנולדו לצורך סיוע לנתבע.

לא מקובלת על בית המשפט גרסת הנתבע לפיה לאחר שבמשך שנתיים לא עלה בידו למכור את דירתו ולאחר שהדירה הוצעה למכירה בבלעדיות על-ידי התובע 2 ולא נמכרה גם בתקופה זו, תוך מספר שעות נרקמה לה בדרך פלא עסקת החלפה (!) במקרקעין בדיוק ביום בו הסתיימה תקופת הבלעדיות שהוענקה לתובעים.