ת"ק 56854-03-16 דגן נ' דרכי נועם בע"מ ואח'

לפניי תביעה שהגיש התובע נגד הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") ע"ס 33,500 ₪ בגין נזק שנגרם לרכבו והוצאות.

לטענת התובע, ביום 14.7.15 בשעת בוקר כלשהי, ובכל מקרה לפני 9:45, חנה רכב התובע ברמת גן, ברחוב עלומים בקטע הרחוב בו הוא מתחלף לרחוב לב הזהב. לטענת התובע, הרכב חנה בחניה מסודרת בצד הכביש, במקביל למדרכה. אוטובוס של הנתבעת, אשר היה בנסיעה ברחוב, סטה מנתיב נסיעתו ופגע ברכבו של התובע וגרם לנזקים כמפורט בחוות דעת השמאי. חוות הדעת צורפה לכתב התביעה.

התובע לא היה עד לפגיעה ברכבו. התובע הגיע לרכבו לאחר הפגיעה ומצאו כשהוא חבוט ושברים רבים ניכרים בו לרבות שריטות לכל אורך הרכב בצד הפונה לכביש. עוד מצא התובע, כך לטענתו, דף נייר בין שמשת הרכב לבין המגב. בדף זה נרשם ע"י מאן דהוא: "אוטובוס עבר והרס לך את האוטו מקדימה בצד הנהג. מספר הרישוי של האוטובוס הינו 9156701. האוטובוס קיבל מכה מאחורה מצד ימין להוכחה. יום נעים". לא צוינו בדף הנייר פרטיו של מי שרשם את תוכנו. דף הנייר חתום במילים: "אנשים טובים באמצע הדרך". צילום דף הנייר צורף לכתב התביעה (להלן: "דף הנייר"). לטענת התובע, עלמה צעירה נגשה אליו ואמרה לו כי היא ראתה את כל אשר קרה. התובע, אשר היה בטוח כי דף הנייר יהווה ראיה מספקת, הודה לעלמה ונפרד ממנה לשלום מבלי לקחת ממנה את פרטיה.

התובע פנה למשטרה והגיש תלונה על תאונת "פגע וברח" וקיבל מהמשטרה את פרטי הבעלים של האוטובוס בהתאם למספר הרישוי שהיה רשום בדף הנייר. בתחילה סבר התובע כי בעלת דינו הינה חב' צומת האוטובוסים בע"מ אולם מאוחר יותר התברר כי במועד קרות האירוע, קרי 14.7.15, היה האוטובוס בבעלות הנתבעת דרכי נועם בע"מ. חברת הביטוח של התובע פנתה לחברת הביטוח המבטחת את האוטובוס וזו האחרונה דחתה את הדרישה לתשלום נזקי רכבו של התובע, בטענה שהאוטובוס כלל לא היה במקום האירוע ביום ובשעה שדיווח התובע.

מאחר שפנייתו לקבלת נזקי הרכב סורבה ע"י חברת הביטוח, החליט התובע להגיש תביעה נגד הנתבעת. חברת הביטוח של התובע ייעצה לו להביא עדים שנכחו באירוע, שכן ללא עדים עלולה תביעתו להידחות. לטענת התובע, הוא החליט - לאור המלצת חברת הביטוח - לעשות מעשה נואש אחרון וצילם בעותקים רבים את דף הנייר וכתב על הצילום הודעה בה הוא מבקש ממי שהניח את דף הנייר על שמשת רכבו, ליצור קשר עמו, שכן התובע זקוק לעדותו לאור סירובה של חב' האוטובוסים לשלם את הנזקים שנגרמו לתובע (להלן: "המודעה"). עותק המודעה צורף לכתב התביעה. התובע הדפיס עותקים רבים של המודעה ותלה אותם בבניינים וברחוב סמוך למקום האירוע, בתקווה שאולי העד שרשם את האמור בדף הנייר ייצור עמו קשר. לטענת התובע, רצה הגורל ומאמציו נשאו פרי. האדם שרשם והניח את דף הנייר על שמשת רכבו של התובע לא יצר קשר, אולם אל התובע התקשרה גב' חנה עקיבא המתגוררת ברחוב לב הזהב 18, מטרים ספורים ממקום האירוע, והביעה הסכמתה לסייע לתובע ולהעיד על מה שראו עיניה. לטענת התובע, שבוע לאחר מכן הוא קיבל טלפון נוסף, מגב' ליטל רון – היא העלמה הצעירה אשר פגש התובע ביום האירוע. אף גב' רון הביעה הסכמתה לסייע לתובע. גב' עקיבא וגב' רון העלו את עדותן על הכתב. עותק העדויות בכתב, בדבר הפגיעה לכאורה של האוטובוס ברכבו של התובע, צורף לכתב התביעה.

לטענת התובע, מלבד הנזקים הישירים לרכב, נגרמו לו נזקים נוספים. לטענתו, בעת שרכש את הרכב תמורת 5,000 ₪ הוא השקיע ברכב סך נוסף של 15,000 ₪ עבור החלפת מנוע, מערכת היגוי ועוד. לאחר האירוע נאלץ התובע למכור את הרכב תמורת 2,000 ₪ בלבד.

התובע תובע מהנתבעת את הסכומים להלן: 4,759 ₪ עלות תיקון הרכב עפ"י דו"ח שמאי. 713 ₪ שכר טרחת שמאי. הוצאות ובזבוז זמן 500 ₪. אובדן ערכו האמיתי של הרכב ונזק לא ידוע לפני בדיקה במוסך 7,000 ₪. עוגמת נפש 15,000 ₪. הוצאות משפחה, הסעות והובלות 3,000 ₪. חיפוש עדים 2,500 ₪. עלות הגשת התביעה 350 ₪. הסכומים האמורים עולים במצטבר לסך של 33,822 ₪ ובשל מגבלת סכום התביעה בבית משפט לתביעות קטנות הועמד סכום התביעה על הסך המקסימלי של 33,500 ₪.