חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ת"ק 56825-07-15 בן-אפרים נ' "תיאטרון הצפון" מרכז אומנויות הבמה (בית העם) בע"מ

: | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות קריות
56825-07-15
2.12.2015
בפני השופט:
יוסי טורס

- נגד -
תובע:
מור בן-אפרים
 נתבע:
"תיאטרון הצפון" מרכז אומנויות הבמה (בית העם) בע"מ
פסק דין
 

 

 

לפניי תביעה לפיצויים לדוגמא לפי סעיף 30א(י) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב- 1982 (להלן: "חוק הספאם" או "החוק").

 

  1. לטענת התובע, במועדים שונים שלחה אליו הנתבעת שמונה הודעות מסר קצר (SMS) בעלות תוכן פרסומי, ללא אישורו (התובע כינה זאת "הודעה אלקטרונית" אולם מוסכם על הצדדים שמדובר בהודעת SMS). התובע טוען כי מעולם לא העניק לנתבעת הסכמה למשלוח מסר פרסומי כאמור ואף כאשר ביקש - באמצעות משלוח הודעת SMS - להסירו מהרשימה, נשלחו אליו הודעות נוספות. לאור כך ביקש התובע לפסוק לו את מלוא הפיצוי הקבוע בחוק קרי 1,000 ש"ח לכל הודעה שנשלחה ובסה"כ 8000 ₪.

     

  2. הנתבעת טענה בכתב הגנתה שאין מדובר במסר פרסומי אלא בהודעות עדכון, אולם בעת הדיון חזרה בה מטענה זו והסכימה שמדובר במסר פרסומי. עוד נטען בכתב ההגנה כי מדובר במשלוח הודעות לרשימת הלקוחות של הנתבעת אשר "הביעו ענין בקבלת מידע על אירועים". גם מטענה זו חזרה בה הנתבעת בעת הדיון, כאשר הודתה שלא קיבלה את הסכמת התובע למשלוח מסר פרסומי. בנוסף נטען כי משלוח ההודעות מותר לפי סעיף 30א(ג) לחוק. כן טענה הנתבעת כי התובע לא הביע התנגדות לקבלת המסרים אלא ביום 18.6.15 (לאחר ההודעה החמישית). בהקשר זה טענה הנתבעת כי התובע לא פעל לבקש את הסרתו בדרך שמסרה, אלא השיב בהודעת SMS בה ביקש להסירו, בעוד שהיה עליו להתקשר למספר אחר שפרסמה בהודעה.

     

  3. חוק הספאם בא להתמודד עם תופעת "[ה]הפצה המונית של הודעות פרסומת בלתי רצויות ובהם הודעות דואר אלקטרוני, הודעות טלפוניות מוקלטות, SMS ("מסרונים"), מכתבי פקסימיליה וכיוצא באלה" (רע"א 1954/14 חזני נ' שמעון הנגבי (סיתונית מועדון דאיה ורחיפה במצנחים) (4.8.14) (להלן: "פרשת חזני"). מקובל על הכל כי דואר הזבל ("ספאם") גורם נזקים רבים לציבור, ובהם אבדן זמן יקר במיון, קריאה ומחיקה של הדואר המתקבל, היחשפות שלא מבחירה לתכנים בלתי רצויים וסכנת הפצת וירוסים פוגעניים. לאור כך קובע חוק הספאם "ברירת מחדל שלפיו חל על "מפרסם" איסור לשלוח "דבר פרסומת" (כהגדרתם בסעיף 30א(א) לחוק לנמען שלא נתן הסכמתו לכך קודם לכן, בכפוף לחריגים המפורטים בסעיף 30א(ג) לחוק". ברירת מחדל זו מעבירה למפרסם את הנטל להראות כי קיבל, עובר למשלוח דבר הפרסום, הסכמתו של הנמען, או שמתקיימים בעניינו תנאי סעיף 30א(ג) לחוק.

     

  4. הנתבעת אינה חולקת על כך שלא קיבלה הסכמה מהתובע למשלוח דברי פרסומת. עם זאת עדין אפשר ועומדת לה הגנה לפי החריג שבסעיף 30א(ג) לחוק. סעיף זה קובע כך:

     

    30א(ג)- "על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי מפרסם לשגר דבר פרסומת

    כאמור באותו סעיף קטן אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען, בהתקיים

    כל אלה:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>