אסולין נ' חברת ביטוח הפניקס ואח'

לפניי תביעת התובע לפיצוי בגין נזק, שנגרם לרכבו.

אין חולק כי ביום 12/6/17 ארע מפגש בין כלי הרכב של הצדדים, שנסעו בכיוונים מנוגדים באותו רחוב.

התובע טוען כי הנתבע סטה למרכז הכביש עקב משאית, שחסמה את דרכו, וכך פגע ברכב התובע בדלת קדמית שמאלית.

הנתבע טוען כי לא סטה מנתיבו, כי חנו כלי רכב לכל אורך הרחוב בשני צדדיו, והתובע, שנסע במהירות פגע במראת הצד השמאלית ברכבו, ש"נסגרה". הוא "פתח" אותה והמשיך בנסיעה, אז רדף אחריו התובע והאשים אותו בנזק. מטעם הנתבע העיד עד, שישב לצידו ברכב.

הנתבעת טוען כי בתאונה לא נגרם כל נזק לאיזה מכלי הרכב, כי ברכבו המראה "התקפלה" פנימה והוא פתח אותה, וכי המגע עם רכב התובע היה גם במראה של רכב התובע. הנתבע טוען כי ברכב התובע היה נזק קודם.

התובע אישר כי הנזק לחלק הקדמי שמאלי של רכבו (צולם על ידי הנתבע, נ/3), לא נגרם בתאונה זו (פרוטוקול, עמ' 2, שורה 24 עד עמ' 3, שורה 2). בעדותו זו אישר התובע גם את שנכתב בדו"ח הפעולה של המשטרה (ת/1) בעניין: "לציין כי נראו סימני שריטה על רכב ההונדה בכנף הקדמית שמאלית לדברי הנהג אסולין אברהם אלה סימנים ישנים, שהיו ברכב, ולדבריו סימני מעיכה בדלת ושפשופים נגרמו מרכב האופל".

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בראיותיהם, אני קובעת כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי הנזק הנתבע, החלפת דלת שמאל קדמית בעלות 2,000 ₪ ופחחות וצבע בסך 1,800 ₪ נגרמו בתאונה נשוא התביעה.

חוות הדעת מטעם התובע (הוגשה בצבע, ת/2) אינה מתייחסת כלל לנזק, שראה השמאי ברכב במועד הבדיקה, 14/6/17, והשמאי כלל לא קובע כי נדרשת החלפת דלת. התעלמות השמאי מנזק נראה לעין בחלק הקדמי שמאלי של הרכב אינה ראויה, כמו גם הצילומים, שאינם מציגים את החלק הזה של הרכב. על השמאי היה לציין קיומו של נזק ישן, ולציין כי בגינו לא מוגשת חוות הדעת, מאחר והוא מתאונה קודמת. מחוות דעת השמאי לא ניתן לדעת האם פחחות וצבע שאושרו, אינם בגין תיקון הנזק לכנף, שכן בהחלפה מלאה של דלת, מה צורך בפחחות וצבע? התובע אישר כי לא תיקן את הרכב.

גם התובע בטופס ההודעה על תאונה, שהוגש על ידי הנתבעים (נ/2) לא מילא את הסעיפים, בהם נדרש לתאר את הנזקים בכלי הרכב, אפילו לא את זה שלו.