אלטרמן נ' רשות המיסים

בפני תביעה שהוגשה לפיצוי התובע בסך 2,500 ₪ כאשר, לטענת התובע, בשל מחדלי הנתבעת, הוטל עיקול ברישום על רכבו, כאשר עיקול זה לא הוסר אף לאחר ביקור התובע במשרד הרישוי בבאר שבע.

התובע טוען כי העיקול הוטל בגין חוב אשר היה רשום במס הכנסה, הגם כי למעשה לא היה בפועל כל חוב בשמו אלא דובר בטעות.

התובע מגולל בכתב התביעה מסכת ארוכה של ניסיונות לברר מקור החוב והסרת העיקול מול משרדי מס הכנסה ורשות הרישוי עד אשר, לטענתו, בתאריך 5/12/16 הגיע למשרדי מס הכנסה ונאמר לו כי קיים חוב בשל עסק אשר פעל בעבר ונסגר.

לטענת התובע, הפקיד אשר טיפל בנושא שכח להסיר את בקשת העיקול האוטומטית ובאותו מעמד הוסר העיקול ונמסר לו כי מדובר היה בטעות.

התובע טוען כי התנהלות הנתבעת או מי מטעמה גרמה לו בזבוז זמן ומשאבים בניסיון לאתר את מקור הטעות והסרת העיקול, כמו גם העדר יכולת לחדש את רישיון הרכב בשל העיקול.

התובע טוען כי הטעות של אותו פקיד אשר לא הסיר את העיקול גרמה לו תסכול רב וכן משבר אישי מקצועי במרדף אחר תיקון אותה טעות.

בכתב ההגנה הסבירה הנתבעת כי ביום 1/4/14 נפתח תיק ברשות המיסים בשם התובע עבור עיסוק בשירותי ייעוץ. נטען כי התובע לא עמד בחובתו לדווח על מקדמיות לשנת 2014 ולכן נשלחה אליו ביום 5/9/14 הודעת חוב בסך 10,000 ₪.

נטען כי התובע לא עמד בחוב שהוטל עליו ולכן ביום 28/9/14 הוטלו עיקולים על התובע, לרבות על חשבון הבנק, המשכורת ועיקול רכב.

ביום 29/9/14 הסכימה המשיבה לבטל את המקדמות לשנת 2014 והחוב שהוטל על התובע ולכן נסגר תיקו במס הכנסה.