ת"ק 56502-06-14 מירזויאן נ' קרנדזי

1.בפניי תביעת פח אל פח בגין נזקי רכב התובע בתאונה מיום 26.1.14 בה היה מעורב רכב הנתבע.לכל אחד מהצדדים גרסה משלו באשר לנסיבות התרחשות התאונה, וכל צד מגלגל את האחריות על משנהו.

2.לגרסת התובע, עת שנסע בנתיב נסיעתו לכיוון ישר בנתיב השמאלי מבין שני נתיבים, ברחוב הרצל פינת בלפור בבת ים, רח' שהנו דו סטרי המופרד בגדר הפרדה, רכב הנתבע יצא מחנייה מימין בנסיעה לאחור חצה את הנתיב שלימין נתיב נסיעת התובע ופגע ברכב התובע. רכב התובע ניזוק בחלקו השמאלי אחורי. על פי חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה כנף אחורית ימנית ומגן אחורי חיצוני ימני ברכב התובע, ניזוקו וטעוני תיקון. על פי התמונות שצורפו לחוות דעת השמאי נראה סימן מעיכה בין הדלתות מימין ברכב התובע.

3.התובע חזר על גרסתו זו בהודעה למבטחיו וכן בעדותו בפניי. התובע העיד כי לא ראה את רכב הנתבע לפני הפגיעה ולא נסע מהר, והבהיר בעדותו כי מדובר ברחוב עם רמזורים לפיכך לא פיתח מהירות. התובע העיד עוד כי מהמקום ממנו יצא רכב הנתבע יש בתי עסק. לדבריו, מבטחי הרכב של הנתבע דחו את התביעה בטענה שלנתבע אין רישיון בתוקף.

4.הנתבע לא הגיש כתב הגנה, ומסר את גרסתו לתאונה בעדותו בבית המשפט. לגרסת הנתבע הוא יצא מחניה של בניין בו יש בתי עסק בנסיעה אחורית, לאחר שהסתכל לאחור ולא ראה אף אחד מאחוריו. לדבריו, הוא לא נסע מהר. הנתבע העיד כי כשהיה בכביש עם ארבעה גלגלים ועמד להתקדם קדימה, התובע שחשב שיוכל לעבור עם רכבו במרווח שבין גדר ההפרדה לבין רכבו , נצמד לגדר ולרכב הנתבע ושפשף את רכב הנתבע. הנתבע טען כי אין ברכב התובע סימני "מכה" כי אם "מכה נמשכת", והציג בפני בית המשפט רישיון נהיגה בתוקף וביטוח בתוקף במועד התאונה (סומנו נ/3, נ/4).

5.הנתבע הציג בדיון תמונות של זירת התאונה ושל כלי הרכב המעורבים, סמוך לאחר התאונה (נ/1 ו-נ/2). בתמונות אלה נראה רכב התובע עם סימני מעיכה בין הדלתות מצד ימין, וכן עם סימני חיכוך מהדלתות לאורך המרכב מצד ימין לאחור. רכב הנתבע נראה עם סימן של מעיכה בצד השמאלי אחורי באזור הפנס והטמבון. רכב התובע נראה בנתיב השמאלי מבין שני נתיבי הנסיעה, כשבנתיב נסיעתו נראים סימני שברים הנחזים להיות מפנס רכב הנתבע. רכב הנתבע נראה בזווית לכביש, כשקצה צדו השמאלי אחורי סוטה מעט לנתיב הימני של הרחוב ורכב התובע עם חזית רכבו מעבר לרכב הנתבע, קדימה.

דיון והכרעה

6.בחנתי את עדויות הצדדים, את הנטען בכתב התביעה ובהודעת התובע למבטחיו, וכן את תמונות זירת התאונה ותמונות כלי הרכב המעורבים סמוך לאחר התרחשות התאונה (נ/1, נ/2). על יסוד כל אלה הגעתי לכלל דעה לקבל את גרסת התובע לנסיבות התרחשות התאונה כמסתברת יותר, ולהטיל את מלוא האחריות לתאונה על הנתבע.

7.התרשמתי מעדותו של התובע, אשר העיד עדות אחידה וסדורה ומצאתי להעדיפה על עדות הנתבע. הנתבע העיד כי רכב התובע ניסה להיכנס במרווח שבין גדר ההפרדה משמאל לרכב הנתבע לבין רכב הנתבע, נצמד לגדר ולרכבו ושפשף את רכבו. עדות זו אינה עולה בקנה אחד עם תמונות זירת התאונה (נ/2) בה נראים שני נתיבים רחבים וכן עם חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה, שאינה כוללת ממצאים לסימני פגיעה בצד השמאלי של רכב התובע, הצמוד לגדר ההפרדה. אי הלימה זו בעדות הנתבע, מטילה צל על עדותו של הנתבע.

8.מיקום וסוג הנזק בכלי הרכב המעורבים וכן זירת התאונה, יש בהם לתמוך בגרסת התובע לתאונה. רכב התובע, ניזוק בצדו הימני באזור הדלתות, כנף ומגן אחורי. בתמונות רכב התובע במצורף לחוות דעת השמאי וכן בתמונות כלי הרכב אשר הוצגו בפני (נ/1) נראה רכב התובע עם סימן מעיכה באזור שבין הדלתות מצד ימין וכן עם סימני חיכוך מתמשך מדלתות צד ימין של הרכב, לכיוון החלק האחורי של מרכב הרכב. רכב הנתבע ניזוק בצד השמאלי אחורי, פגיעה נקודתית באזור הטמבון האחורי ופנס. נזקים אלה מסתברים יותר עם גרסת התובע, לפיה רכב הנתבע אשר נסע לאחור פגע ברכב התובע שנסע בנתיב נסיעתו. שהרי אילו רכב הנתבע כבר השלים את יציאתו מהחנייה בנסיעה לאחור ועמד בנתיב הנסיעה מימין לנתיב נסיעת התובע עם ארבעת הגלגלים ורכב התובע הוא שנצמד אליו ופגע בו, כגרסת הנתבע בעדותו, היה רכב הנתבע ניזוק לאורך המרכב האחורי שלו ולא רק בצד השמאלי אחורי ורכב התובע היה ניזוק גם בחלקו הקדמי.

9.סימני המעיכה בין הדלתות של רכב התובע מצד ימין יחד עם סימני החיכוך המתמשך מאזור הדלתות לחלק האחורי של המרכב ברכב התובע, יש בהם ללמד כי רכב הנתבע שהיה בנסיעה לאחור הוא שפגע ברכב התובע שהיה בנסיעה לכיוון ישר.