ת"ק 56408-02-14 אבו עזיזה נ' בולוטוב ואח'

בפניי תביעת התובע לתשלום הפרשים בין הסכום, שדרש מהנתבעים, לבין הסכום, הנמוך יותר, שקיבל מהנתבעת בהסכמתה.

אין חולק כי התובע ומר איליה מוליאיבן, נהג ברכב הנתבע מס' 1 (להלן: "נהג הנתבע") היו מעורבים בתאונת דרכים קלה, בה נגרמו נזקי רכוש. הנתבע מס' 1, המבוטח אצל הנתבעת מס' 2 בביטוח מקיף, פגע ברכב התובע, עת יצא מחניה, וגרם לו נזק בחלק הימני של רכבו. אין מחלוקת על האחריות לתאונה, אלא על גובה הנזק: עלות עבודת הפחחות, שווי הרכב לצורך חישוב ירידת ערך, ושכ"ט שמאי התובע.

סכום התביעה בסך 4,368 ₪ כולל את ההפרש בין הסכום ששולם ע"י הנתבעת (15,373 ₪ בגין הנזק לרכב ועוד 1,000 ₪ בגין שכ"ט שמאי, סה"כ 16,373 ₪) לבין הסכום שהוערך ע"י השמאי מטעם התובע לנזק 17,155 ₪, ירידת ערך בסך 1,236 ₪ (2% מ-61,800 ₪), ו-1,850 ₪ שכ"ט שמאי.

ההפרש בחוות הדעת לנזק הינו 1,784 ₪, ירידת ערך לא שולמה כלל, וההפרש הינו 1,236 ₪, וההפרש בתשלום שכ"ט שמאי הינו 850 ₪.

בנוסף תבע התובע 500 ₪ בגין הוצאות ובדיון פירט כי הוא תובע יום עבודה.

חוות הדעת מטעם התובע הוגשה רק בדיון היום (ת/1), וחוות דעת הנתבעת צורפה לכתב ההגנה, אך אין חולק כי בפני שמאי הנתבעת היתה חוות הדעת של שמאי התובע. איש מהשמאים לא העיד.

הנתבעים התגוננו רק בעניין גובה הנזק. הדבר לא פורט בכתב ההגנה, אך בחוות הדעת של קלגד שמאים מטעם הנתבעת, לא אישר השמאי עבודות פחחות, כפי שאישר שמאי התובע, אבי חזן, בסך 1,512 ש"ח בצירוף מע"מ, סה"כ 1,784 ₪, ללא נימוק.

אני דוחה הפחתה זו, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את ההפרש.

עוד טענה הנתבעת כי ערך הרכב לא הוערך נכונה. מטעם התובע לא הוגשה חוות דעת בעניין שווי הרכב, תוך התחשבות בפרמטרים המקובלים, אלא רק נכתב "שווי הרכב במחירון "לוי יצחק" עפ"י קוד הדגם הנ"ל עומד על 61,800 ₪" (עמ' 3 לחוות דעת השמאי חזן, ת/1). שמאי התובע לא התייחס לכך שרכב התובע היה בבעלות חברת השכרה, כעולה מרישיון הרכב, דבר המפחית מערכו באופן משמעותי. השמאי מטעם הנתבעת כלל פרק בעניין בחוות דעתו, והנתבעת צירפה לכתב ההגנה חוות דעת ספציפית לערך הרכב מאת לוי יצחק, בה הופחתו 27% בגין בעלות קודמת של חברת השכרה ו-0.5% בגין היות התובע "יד שניה" ברכב. אני מקבלת את חוות דעת הנתבעת בעניין, וקובעת כי חוות הדעת מטעם התובע לוקה בהעדר התייחסות לפרמטרים, המשפיעם על שווי הרכב. בנוסף שמאי התובע לא התייחס לתאונה קודמת, שהיתה ברכב התובע, כפי שהוכח בדו"ח תביעות, שצורף לכתב ההגנה, ובעדות התובע. טענת התובע לפיה הנזק בתאונה מחודש מאי 2013 תוקן לפני התאונה דנן מיום 2/11/13 והיה במוקד אחר (פרוטוקול, עמ' 2, שורות 26-29), לא הוכחה, והעובדה שלא מסר לנתבעת ראיות על כך, מצדיקה הפחתה בפיצוי שנפסק לו.