ת"ק 56404-06-16 כץ נ' דר

בעניין: בקשה לביטול פסק דין

1.ביום 27/6/16 הגיש התובע כנגד הנתבע תביעה כספית על סך 2,384 ₪ בגין הפסדים שנגרמו לו בתאונה מיום 12/7/15 אשר נגרמה לאחר שהנתבע פתח באופן פתאומי את דלת רכבו ופגע ברכב התובע שהיה בנסיעה.

2.כתב התביעה נשלח לנתבע למענו הנכון יחד עם הזמנה לדיון אך אישור המסירה לא נסרק לתיק עד מועד הדיון. לפיכך נאלץ בית המשפט לדחות את הדיון מיום 22/9/16 ליום 18/12/16 תוך מתן הסבר מפורט לאשת התובע והנהגת ברכבו לגבי הפעולות אותן עליה לבצע כדי שעד הדיון הבא תהיה מסירה כדין.

3.אין מחלוקת כי הנתבע זומן כדין לדיון השני במסירה אישית ביום 26/9/16 אך לא התייצב לדיון. לפיכך ניתן ביום 18/12/16 פסק דין המקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובע את סכום התביעה בצירוף הוצאות משפט בסך של 640 ₪.

4.הנתבע קיבל את פסק הדין ביום 28/12/16 כפי שעולה מאישור המסירה שצורף לתגובה. בחלקו האחרון של פסק הדין הוסבר לנתבע כי ככל שיש לו הסבר מניח את הדעת לכך שלא הגיש כתב הגנה ולא התייצב לדיון עליו להגיש בקשה לביטול פסק דין בצירוף תצהיר תוך 7 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

5.ביום 31/1/17 הוגשה הבקשה שבפניי לביטול פסק הדין. הבקשה לא כללה כל התייחסות לשאלה מתי הנתבע קיבל את פסק הדין ומדוע לא הגיש את הבקשה קודם לכן. הבקשה נתמכה בתצהיר המפנה לטענות שהועלו בגוף הבקשה ובכתב ההגנה שהוגש במקביל. זאת למרות האמור בשורה האחרונה של פסק הדין לפיה התצהיר התומך בבקשה צריך להתייחס הן לסיבת המחדל והן לסיכויי ההגנה. בגוף הבקשה טוען המבקש כי קיבל את התביעה והזמנה לדיון רק לאחר קיום הדיון הראשון והעביר מיד את הטיפול בעניין לסוכן הביטוח שלו. נאמר לנתבע כי אין לו מה לדאוג ולכן הנתבע המתין להוראות מסוכן הביטוח ונדהם לגלות כי התקיים דיון ללא נוכחותו וניתן פסק דין בהעדר הגנה ובהעדר התייצבות. כעת הנתבע לקח את העניינים לידיים וצירף לבקשתו גם כתב הגנה. לגופו של עניין נטען כי האחריות לתאונה רובצת רק על הנהגת ברכב התובע. במסגרת כתב ההגנה נטען כי הנתבע הגיע למקום עבודתו וכיבה את מנוע הרכב. הנתבע פתח מעט את דלת רכבו והתכופף להוציא תיק שהיה על המושב. בעוד הדלת פתוחה הגיח רכב התובע ופגע בדלת. נטען כי מדובר ברחוב רחב בעל שני נתיבי נסיעה בכל כיוון ולכן אין כל סיבה כי רכב הנוסע בכביש יפגע בדלת פתוחה גם אם היא פתוחה לחלוטין. נטען כי התאונה התרחשה בשעה שהרחוב ריק לחלוטין ואין עומס תנועה. הנתבע מכחיש כי חנה בניגוד לכיוון התנועה. הנתבע מודיע כי יבקש להזמין עדים שראו את התאונה ויעשה את כל המאמצעים להביא תמונות ממקום התאונה.

6.ביום 26/2/17 הוגשה תגובת התובע המתנגד לביטול פסק הדין. נטען כי אישור המסירה של הזימון לדיון הראשון חזר בציון לא נדרש. התובע שואל איזה אדם נורמטיבי נמנע מלדרוש דבר דואר רשום שנשלח אליו. הנתבע מודה כי קיבל את התביעה והזמנה לדיון שהומצאו לו במסירה אישית אך השליך אותם אצל סוכן הביטוח שלו והניח שבכך פטר את עצמו. מדובר בזילות של בית המשפט. תמוה שהנתבע טוען כי העביר את התביעה לטיפול סוכן הביטוח ובהמשך מציין כי הוא כופר באופן מוחלט בחבות ובחר שלא לשלם השתתפות עצמית אלא להתמודד עם התביעה. התובע שואל מה ציפה הנתבע שסוכן הביטוח יעשה. בהתאם לפסק הדין היה על הנתבע להגיש את הבקשה לביטול פסק הדין עד 4/1/17 אך הגיש את הבקשה רק ביום 31/1/17 ללא כל הסבר. התצהיר התומך בבקשה לא מתייחס לסיכויי ההגנה ואפילו לא מאזכר את שמו של סוכן הביטוח. לא צורף לבקשה תצהיר של סוכן הביטוח חרף הטענה לפיה הטעם האמיתי למחדל נעוץ באותו סוכן ביטוח. גם האמור בכתב ההגנה מבהיר את רשלנותו של הנתבע לאחר שפתח את הדלת לתוך נתיב הנסיעה מבלי שניתן לכך הסבר מניח את הדעת. לאור סכום התביעה הנמוך, אין מקום לאפשר לנתבע לשוב ולהטריח את בית המשפט ואת התובע בהליכים נוספים הנובעים מרשלנותו. ביטול פסק הדין בנסיבות שכאלו יחטא למטרה לשמה קיים בית המשפט לתביעות קטנות.

7.ביום 16/3/17 הוגשה תשובת הנתבע לתגובת התובע. הנתבע מדגיש כי הפקיד 1,000 ₪ בקופת בית המשפט בהתאם להחלטה מיום 31/1/17 והדבר מלמד כי לא זלזל בהחלטות בית המשפט. המחדלים של הנתבע נבעו מתוך הנחה כי העניין מטופל על ידי אחר מטעמו, מתוך אי הבנה של אופי ההליכים בבית משפט לתביעות קטנות. הנתבע פעל במהירות האפשרית להגשת בקשה לביטול פסק הדין תוך שהוא מקבל סיוע של חברת הביטוח לעניין זה. מניעת יומו של צד בבית המשפט היא הליך חמור ביותר ולכן יש להימנע מכך באמצעות הפיקדון שהופקד. נשאלת השאלה מדוע התובע עומד על כך שלא יתנהל דיון הוכחות.