ת"ק 56402-01-16 ח'לאילה נ' טרביה

העובדות הצריכות לעניין:

1. התובע, עו"ד, הגיש תביעה בה דרש מהנתבעת, אותה ייצג במספר תיקים בביהמ"ש, לשלם לו שכרו בסך 30,000 ₪, לאחר שלטענתו התחמקה מתשלום עד כה. בכתב התביעה נטען כי בחודש ספטמבר 2009 פנתה הנתבעת למשרדו של התובע ע"מ שייצגה בתיקים שרעיים בתביעה שהגישה נגד בעלה. בין השניים סוכם שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪. הנתבעת, נטען, לא שילמה את שכה"ט בשל מצבה הכלכלי והואיל והנה קרובת משפחתו של התובע, אך הבטיחה לשלם חובותיה לאחר הליך הגבייה.

נטען כי ביום 30.9.09 התובע הגיש תביעה בביה"ד השרעי בעכו בגין מזונות אישה. ביום 26.10.09 התנהל דיון בפני כב' הקאדי השרעי בעכו וניתן פס"ד לפיו חוייב הבעל בתשלום דמי מזונות לאשתו.

ביום 1.6.10 הוגשה על ידו תביעה נוספת לביה"ד השרעי בעכו. ביום 11.11.10 התנהל דיון בביה"ד השרעי בעכו וניתן פס"ד לפיו חוייב הבעל בתשלום מוהר לאשתו בסך 50,000 ₪.

כמו"כ, ייצג התובע את הנתבעת בתיק נוסף בביה"ד השרעי בעכו בו חוייב הבעל בתשלום סך של 19,000 ₪.

כמו"כ, טיפל התובע בשלושה תיקי הוצל"פ של הנתבעת נגד בעלה.

כן טיפל התובע בתביעת חוב ע"ס 130,000 ₪ שהוגשה לכונס הנכסים הרשמי, לאחר שבעלה של הנתבעת הגיש בקשה לפשיטת רגל בגין חובותיו.

נטען כי לאחר ש50% מתביעת החוב אושרה ע"י המנהל המיוחד, התובעת העבירה, בלא ידיעתו, את הטיפול בתיק לעו"ד אחר וקיבלה את מלוא סכום הכסף לידיה מבלי לשלם שכ"ט עו"ד לתובע.

התובע טוען בכתב התביעה כי הוא זכאי ל- 10% מהסכום אשר קיבלה הנתבעת.

כן נטען כי בחודש מאי 2015 הגיע למשרדו אביה של הנתבעת וביקש מסמכים מהתיקים עבור ביתו. לאחר שהתובע סרב לתת לו, לקח האב המסמכים מהתיק, ללא רשותו, לרבות הסכם שכ"ט עוה"ד. התובע, נטען, הגיש תלונה למשטרת משגב על אירוע זה ואביה של הנתבעת נעצר.

2. בכתב ההגנה שהגישה הכחישה הנתבעת את הנטען בכתב התביעה והודתה כי התובע ייצג אותה אך טענה כי שילמה לו במזומן וכי היא לא חבה לו דבר. לטענתה, בשני תיקי הוצל"פ "משך" אותה התובע במשך 6 שנים וטען כי החייב לא שילם דבר אך לאחר שבדקה בביהמ"ש התברר כי ביהמ"ש העביר לו סכום של 121,000 ₪. לטענתה שלחה למשרדו של התובע את אביה, והתובע תקף אותו.

3. בדיון שהתקיים ביום 11.4.16 נכחו התובע ואביה של הנתבעת. הנתבעת נעדרה מהדיון. התובע ביקש פס"ד בהעדר הנתבעת. אביה של הנתבעת הסכים לפנות, כהמלצת ביהמ"ש, לעו"ד אשר יפנה לתובע על מנת שיתאמו פגישה ביניהם. הצדדים הסכימו כי לאחר מפגש שני עורכי הדין, התובע ועו"ד מטעם הנתבעת יעבירו לביהמ"ש הודעה משותפת או בנפרד, ע"י כל עו"ד.

4. ביום 14.4.16 העביר התובע הודעה לביהמ"ש לפיה נפגש עם עו"ד מטעם הנתבעת והשניים עדיין חלוקים ביניהם, הואיל והנתבעת הציעה סכום מזערי לסיום התיק. התובע ביקש כי ביהמ"ש ייתן החלטתו בתיק.

5. בדיון שהתקיים ביום 3.7.16 הופיעו התובע, ב"כ הנתבעת, עו"ד בדראן מוחמד ואביה של הנתבעת.

הצדדים קיבלו המלצת ביהמ"ש למפגש מחוץ לכותלי ביהמ"ש ע"מ לסיים התיק. התובע דרש הוצאות עקב העדרה בשנית של הנתבעת. ב"כ של הנתבעת טען כי היא אינה חשה בטוב והציג אישור רפואי.

6. בהחלטה קבעתי כי אינני מקבלת את העדרותה בשנית של הנתבעת, דבר הגורם לגרירת התיק וכי על הנתבעת היה לפנות לעו"ד מיידית עם קבלת אישור ייצוג מביהמ"ש ומשלא עשתה כן אין לה להלין אלא על עצמה. קבעתי כי איני מקבלת את האישור הרפואי כסיבה מוצדקת לאי הופעתה בשנית וכי על הנתבעת לשלם הוצאות משפט בסך 600 ₪ לתובע תוך 30 יום.

7. ביום 10.7.16 מסר התובע הודעה לביהמ"ש לפיה הנתבעת וב"כ לא יצרו קשר עמו ולא הגיעו למשרדו. נוכח התנהגות הנתבעת, ביקש כי ביהמ"ש יתן פס"ד ו/או כל החלטה אחרת. בהחלטתי מאותו היום קבעתי כי על ב"כ הנתבעת להיפגש עם הצד השני על מנת לסיים התיק מחוץ לכותלי ביהמ"ש עד יום 12.7.16. במידה והנתבעת וב"כ לא יעשו כן, יינתן פס"ד בהתבסס על מסמכי בי הדין. ביום 11.7.16 ניתנה הודעה מטעם הצדדים לפיה הצדדים נפגשו אך הגיעו למבוי סתום ועל כן התבקש ביהמ"ש לתן פס"ד או כל החלטה אחרת.