ת"ק 5620-04-14 אפרים ואח' נ' יכנוביץ ואח'

תביעה לפיצוי כספי בגין נזק גוף שנגרם לתובעת 1 עקב תאונה מיום 21.12.12 שאירעה במתחם צימרים בבעלות הנתבעת.

לטענת התובעת, ביום 20.12.12 הגיעה, יחד עם בעלה (התובע 2) וזוג חברים, להתארח לחופשת סוף השבוע במתחם הצימרים בבעלות הנתבעת.

מדובר בבקתות עץ, בלב חורש ירוק, אשר ביניהן מקשר שביל עשוי עץ.

סוף השבוע היה גשום ולטענת התובעים השביל היה רטוב וחלק.

בצהרי יום שישי, 21.12.12, סמוך לשעה 15:00, יצאה התובעת מהבקתה בה לנה, בדרכה לבקתה של זוג החברים על מנת ליטול משם דבר מה. התובעת ירדה 3-4 מדרגות מהבקתה לשביל העץ, פסעה שני צעדים על השביל והחליקה.

כתוצאה מהנפילה נגרם לתובעת שבר בקרסול שמאל ובבוהן כף רגל שמאל והיא נאלצה לקטוע את חופשתה ולקבל טיפול רפואי בבית החולים בנהריה.

רגלה של התובעת גובסה למשך שלושה שבועות. לאחר הורדת הגבס התברר כי השבר לא התאחה ולכן גובסה שוב. סך כל התקופה בה היתה רגלה מגובסת נאמדת בחודשיים.

במהלך תקופה זו נעדרה התובעת מעבודתה בצהרונים במתנ"ס נשר. בנוסף, נזקקה התובעת לסיוע על מנת להתנייד, שכן התובעים מתגוררים בקומה רביעית בבניין ללא מעלית וכל יציאה מדירתה מחייבת עזרה צמודה.

התובעת עותרת לפיצוי כספי בשיעור 33,000 ₪ בגין נזקיה.

לטענת הנתבעת, מדובר במתחם צימרים בבעלותה ובניהולה. המתחם פעיל מזה כשלוש שנים ופועל על פי דין. המתחם מתוחזק, מטופל על ידי גנן אחת לשבועיים, אמנם קיימת במקום צמחיה מרובה אך זו מטופלת ואיננה מפריעה למעבר בשבילים. מעולם לא התקבלה כל תלונה בדבר היות השביל חלק או מסוכן באופן כלשהו וממילא לא היו מקרים קודמים של פגיעה כתוצאה מכך. הנתבעת סבורה כי אין כל פגם בשביל בו נפלה התובעת. לכל היותר יש לייחס את הנפילה לחוסר זהירות מצד התובעת. הנזקים נשוא התביעה אינם מגובים בראיות והינם גבוהים משמעותית מהנזק הריאלי, ככל שייפסק.

דיון והכרעה

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, עיינתי במסמכים שצירפה התובעת לכתב התביעה, בתמונה של השביל אשר הוצגה במסגרת הדיון (ת/1) ובהשלמת טענות הצדדים כפי שהובאה במסגרת הדיון, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

לעניין האחריות - השביל הנחזה בתמונה ת/1 הינו אמנם שביל עץ. טענת הנתבעת לפיה מדובר בשביל שנבנה על פי היתרים ובהתאם לתקנות לא גובתה בראיות כלשהן. מנגד, עיון בתמונה מצביע על כך שהשביל אמנם בוהק ממים שנקווים עליו בשל הגשמים, לוחות העץ נחזים להיות חלקים, באופן יחסי, ונעדרי החספוס הנחוץ לשביל חיצוני. לכן, ניתן בהחלט לקבל את עמדת התובעת ובעלה לפיה מדובר היה במזג אויר סוער, בשביל חלק מאד וכתוצאה מכך נגרמה הנפילה המצערת.