ת"ק 56194-12-15 רוזט ואח' נ' תנובה – מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ואח'

העובדות הצריכות לעניין:

1.ביום 16.6.14 נכנסה משאיתו של הנתבע מס' 3 לחצרה של התובעת בכפר מעיליא, במטרה לספק לחנות המכולת אשר בבעלותה במקום, מוצרי חלב. המשאית והצוות עימה מספקים סחורה לחנות בתדירות של מספר פעמים בשבוע, כך שבוודאי הכירו היטב את המקום. לאחר שסיימו לפרוק את הסחורה, היה על המשאית לצאת בנסיעה אחורנית על מנת לצאת מן החצר, ולדברי נהג המשאית ועוזרו, כיוון העוזר את הנהג בנסיעה זו, כפי שנהג תמיד, בשל קירבתו של כביש הומה לחצר הבית. בעת שהחל לכוון את חברו הנהג, הבחין העוזר בכבל המונח על גג המשאית, והוא היפנה את תשומת לב הנהג. מי מהם עלה על גג המשאית והסיר את הכבל מגג המשאית. התובעת, אשר טוענת כי שמעה רעש, יצאה מן החנות וראתה את אנשי הצוות על גג המשאית. אלה הסבירו לה את מעשיהם והיא הגיבה בטענה כי המשאית היא שפגעה בכבל. לאחר מכן נסעה משאית לדרכה. התובעת טוענת כי לאחר עזיבתה של המשאית את המקום הבחינה כי אחד משני העמודים, אליהם קשור כבל הטלפון של חברת בזק, העובר בחצריה- נעקר ממקומו ונפל על סככת גפנים המצויה במקום.

2.לתיק ביהמ"ש הוגשו תמונות אחדות המצביעות על מיקום העמודים בחצר, ועל סככת הגפנים הפגועה. התביעה הוגשה מלכתחילה כנגד חברת תנובה, המעסיקה של הנהג, ובשלב מאוחר יותר, לאחר קבלת רשות, צורפו אף חברת הביטוח של המשאית והנהג עצמו. אלה מצידם הגישו הודעה לצד שלישי כנגד חברת בזק בטענה כי הכבל השייך לה היה במועד התאונה בגובה נמוך מדי, דבר אשר גרם למשאית לפגוע בו, וכתוצאה מכך למוטט את העמוד ולגרום לנזק הנטען.

הכרעה:

3.טרם אדון בשאלת הנזק-עלי לקבוע האם אחראי מי מהנתבעים לתוצאות האירוע. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמוצגים ושמעתי את העדויות באולם ביהמ"ש הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל כנגד שלושת הנתבעים, ודין ההודעה לצד שלישי להידחות. אמנם מלכתחילה היה מקום לפקפק בגירסת התביעה, במיוחד על רקע העובדה כי בכתב התביעה נטען כאילו המשאית פגעה בעמוד הטלפון, ואילו במהלך העדויות בפניי הודתה התובעת כי לא כך היה, והמשאית פגעה בכבל, אשר מצידו גרם לעקירת העמוד ממקומו. ענין זה לבדו די היה בו על מנת לדחות את התביעה, אלא שבמחשבה נוספת, ועל רקע עדויות שנשמעו בביהמ"ש, הגעתי למסקנה כי יש בהן כדי לתרום לחיזוק גירסתה המתוקנת של התובעת. בהתחשב בהוראת סעיף 62(ב) לחוק בית המשפט לתביעות קטנות, המורה כי על ביהמ"ש לפעול בדרך הנראית לו צודקת בנסיבות המקרה, סבורה אני כי אין לבוא חשבון עם התובעת בדבר השינוי בגירסתה, ועלי להכריע לגוף הענין בלי שים לב לשוני זה.

4.אני סבורה כי העובדה שכבל הטלפון היה מונח על גג המשאית בעת שעמדה לצאת לדרכה חזרה, עובדה זו היא שתומכת בגירסת התובעת. לו היה הכבל מתוח בגובה המינימלי של חמישה מטרים, כפי שטענה לכך חב' בזק, חזקה שהמשאית לא היתה פוגעת בו כלל, באשר גובהה, כפי שהוכח בבימה"ש הוא נמוך מכך, 3.7 מ' בלבד. אלא שדרכם של כבלים , המתוחים למרחק רב בין שני עמודים (וכאן נאמד המרחק בכ-50 מ') להתרופף מאחיזתם הראשונה, וגובהם מפני הקרקע הולך ופוחת ככל שחולף הזמן. ברור כי חובתו של נהג המשאית היתה להבחין בכבל כזה מבעוד מועד ולעשות כל הדרוש על מנת להימנע מלפגוע בו. העובדה כי הכבל נמצא על גג המשאית מעידה בעיניי על כך כי המשאית פגעה בו עם כניסתה לחצר, ואנשיה לא הבחינו בכך אלא בעת צאתם משם. התובעת גם העידה על רעש של "מכה" ששמעה מן החצר, ואולם לא עמדה על מהותו עד לאחר שהמשאית עזבה, ונתגלה לעיניה הנזק לסככה. שתי עובדות אלו הביאוני למסקנה כי מבין כל האפשרויות האחרות, הסבירה ביותר , וזו המתיישבת עם הראיות- היא זו לפיה המשאית פגעה בכבל, אשר מצידו עקר את עמוד הטלפון, נפל וגם לנזק. אציין כי זו היתה גם מסקנתו של השמאי מטעם הנתבעים, למרות שהוא סבר כי בנסיבות אלו יש להטיל את האשם על כתפי חברת בזק.

לפיכך אני קובעת כי הנתבע מס' 3 אחראי ישירות לאירוע, הנתבעת 1 אחראית כלפיו באחריות שילוחית והנתבעת אחראית מכוח היותה המבטחת של המשאית כנגד סיכונים ממין זה.

אינני סבורה כי אחריותה של בזק היא מוחלטת, וכי עליה לוודא בכל יום ובכל שעה כי כל כבלי הטלפון, בכל מקום בישראל- מתוחים כראוי . דרישה ממין זה הינה בלתי סבירה, בוודאי כאשר המדובר בכבלים המצויים בתחום הפרטי. בהקשר זה יוזכר האמור בסעיף 40(2) לחוק התקשורת (בזק ושירותים) התשמ"ב- 1982, אשר מכוחו הוקנתה חסינות לחברת בזק ,אלא אם נגרם הנזק מתוך כוונה או בשל רשלנות חמורה, כהגדרת הסעיף. אינני סבורה כי הנסיבות בתיק זה מצביעות על רשלנות חמורה.

מהי "רשלנות חמורה" על פי סעיף 40 לחוק התקשורת?

סעיף 40 לחוק התקשורת, שכותרתו "הגבלת אחריות בנזיקין", קובע לאמור:

"40. בכפוף לאמור בסעיף 41, בעל רשיון שהוענקה לו על פי סעיף 4(ו) חסינות לענין סעיף זה (בפרק זה - בעל חסינות), עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא ישאו באחריות בנזיקין אלא -

(1)לנזק ישיר שנגרם עקב הגבלת שירות בזק או הפסקתו;