ת"ק 56137-08-16 סופר נ' אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ ואח'

בפני תביעה על סך של 31,000 ₪ שעילתה ביטול עסקה שבין התובע לנתבעת לרכישת רכב משומש.

יריעת המחלוקת

לטענת התובע, רכש מן הנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת"), באמצעות אנשי השירות והמכירות שלה, הנתבעים מס' 2 ו-3 (להלן: "הנתבעים") רכב מסוג 'פורד פוקוס' (להלן: "הרכב") בעסקת חליפין ("טרייד אין").

כעבור שלושה ימים, נודע לתובע – כך לטענתו – כי הרכב לוקה בבעיות בגיר הרובוטי ולפיכך, ביקש להחליפו ברכב אחר מן הנתבעת, תוך שהוא מציע להשיב לנתבעת עלויות ימי השהייה של הרכב אצלו. בד בבד, ביקש מן הנתבעים כי הבעלות ברכב לא תועבר על שמו.

לטענת התובע, למרות פניותיו, העבירה הנתבעת את הרכב על שמו וכאשר עמד על החלפת הרכב, הודיעו לו הנתבעים כי יוכל לבצע עסקה חדשה, בה יירכש הרכב על ידי הנתבעת במחיר נמוך הרבה יותר מן המחיר אותו שילם עבורו ימים ספורים קודם לכן.

התובע לא ציין בכתב התביעה מהו הסעד אותו הוא דורש, אך מקריאת הדברים, כמו גם מדברי התובע בבית המשפט, עולה כי התביעה היא בגין הפער שבין עלות הרכב בעת רכישתו מן הנתבעת לבין שוויו בעת ביצוע עסקת חליפין נוספת עמה.

בדיון שהתקיים, התברר כי התובע לא חווה בעצמו את התקלות להן הוא טוען.

לדבריו, סופר לו על תקלה כללית ברכב, בגינה בוצעה קריאה מחדש ('ריקול') לרכבים מסוג אלה שהוא רכש מן הנתבעת ולפיכך, לא חפץ עוד ברכב והוא חשש (ועדיין חושש) לנהוג בו.

לטענת הנתבעת, מדובר ברכב תקין, ואין כל ראיה לליקויים להם טוען התובע.