עתאמנה נ' ארונוב ואח'

התובע הינו בעל הרכב הנפגע ובתו היא שנהגה ברכב.

הוא טוען כי ביום 14.7.15 יצאה בתו מחניון בנצרת עילית ונסעה בנתיב הימני מבין שניים, כאשר הנתיב בו נמצאה הבת מוביל לפניה ימינה והנתיב משמאלה מוביל לפניה שמאלה.

משמאל לרכב התובע היה רכב מסחרי אשר סטה לפתע לנתיב בו היה רכב התובע ופגע בחלק הקדמי של הדופן השמאלית של רכב התובע.

התובע טוען שרכבו ניזוק בשיעור של 4,484 ₪ והוא שילם שכ"ט שמאי בסך 679 ₪.

נתבע 1 טען שנסע בכביש, במסלול נסיעה שבו תחילה נתיב אחד ולקראת הצומת הוא מתפצל לשני נתיבים, כאמור בכתב התביעה.

הוא טען שרכב התובע נסע אחריו, ולקראת פיצול הנתיבים החל לעקוף את רכב הנתבע ופגע בצדו הימני.

בדיון שהתקיים העיד בעל הרכב (התובע), שסיפר שעדיין לא תיקן את הרכב, ולא נתן הסבר לכך שפנה להערכת שמאי כחודש וחצי אחרי התאונה, אך התרשמתי בבירור שהוא מעיד אמת באשר לנזקי התאונה.

בדיון שהתקיים, התרשמתי לטובה מעדות הגברת תסנים עתאמנה שנהגה ברכב התובע.

היא חזרה על הגרסה מכתב התביעה, וסיפרה שבעת התאונה הרכב שלה לא היה בתנועה ( בפרוטוקול הושמטו בטעות מילות השלילה בשורה 26).

בחקירתה הנגדית העלה הנתבע טענה, שעובר לתאונה הוא הגיע מהצד השני של הצומת ועשה סיבוב פרסה, אך אין לכך השלכה על גילוי האמת.

הנתבע אמר בעדותו, שהאוטו שלו היה כנראה על שני הנתיבים יחדיו בעת התאונה, ולא ברור מדבריו האם היה בתנועה בזמן התאונה אם לאו.

בין כך ובין כך, אני מעדיף את גרסת בתו של התובע שעל פיה אחראי הנתבע על התאונה ונזקיה. הנזקים הוכחו כאמור בעדותו המהימנה של התובע.