כפיר נדם נ' ספיר ואח'

תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע בתאונה מיום 19.9.17 בה היה מעורב רכב הנתבעים.

העידו לפני התובע והנהג ברכבו מר אליהו אלל וכן הנתבע שנהג ברכב המעורב.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את העדים והצדדים ועיינתי בתמונות שצילמו הצדדים מיד לאחר האירוע, באתי לכלל מסקנה כי הנתבע 1 נושא באחריות לתאונה. ביחס לרכיב הנזק, זה הוכח באופן חלקי ולכן דין התביעה להתקבל בחלקה.

האחריות

גרסת נהג התובע, לפיה בעת שנהג ברכב בנתיבו יצא רכב הנתבע מחניה במקביל למדרכה תוך שהוא סוטה שמאלה לנתיב נסיעת רכב התובע ופוגע בו, מתיישבת טוב יותר על מכלול הראיות שהובאו. בתמונות שהוצגו נראה רכב הנתבעים, מסוג שברולט סילברדו, כשהוא בסטייה חזקה שמאלה לכיוון נתיב הנסיעה, כאשר חלקו האחורי סמוך מאוד למדרכה, זווית מובהקת של יציאה מחניה במקביל למדרכה, כגרסת התובע. טענת הנתבע כי היה במהלך של נסיעה בנתיב וכי נעמד על מנת לאפשר למשאית שנסעה באותה עת בנתיב הנגדי לעבור בבטחה, אינה מתיישבת עם הזווית בה מצוי רכבו. אם אמנם עצר את רכבו במהלך נסיעה על מנת לאפשר למשאית לעבור, כטענתו, מצופה היה כי רכבו ימצא ישר בנתיב, ולא בזווית כאמור. דהיינו, גרסתו אינה מסבירה את הזווית בה מצוי הרכב.

יתר על כן, העובדה שמשאית הגיעה מהנתיב הנגדי ובמקביל הנתבע יצא באופן פתאומי מחניה, מתיישבת היטב עם גרסת התובע כי רכבו היה בנסיעה בנתיב ונפגע מרכב הנתבע. אם אמנם היה הנתבע בנתיב הנסיעה, כאשר רכב התובע נוסע אחריו, הרי שעל מנת לעבור אותו היה על רכב התובע לבצע עקיפה, שאז היה ככל הנראה נפגע מהמשאית והדבר לא ארע. בדרך נס הצליח נהג התובע לחמוק מפגיעה מהמשאית.

אשר על כן, הוכח במאזן ההסתברויות כי הנתבע הוא שנושא באחריות לתאונה.