ת"ק 55942-08-15 אבראהים נ' איוב

1.בפני בקשת הנתבע לביטול פסק דין שניתן נגדו בהיעדר התייצבות ביום 30.12.15, במסגרתו חויב לשלם לתובע סך של 4,500 ₪ והוצאות משפט בסך 300 ₪.

לטענת הנתבע, במועד הדיון ביצע עבודות שירות ולכן לא יכול היה להתייצב ואף שלח בקשה לדחיית מועד דיון. לגופם של דברים טען הנתבע כי התובע לא השלים את העבודה נשוא התביעה ואף ביצע אותה בצורה לקויה. הנתבע הוסיף כי בניגוד לנטען בתביעה, אף שילם לתובע כספים.

2.התובע התנגד לבקשה וטען כי הנתבע לא צירף כל מסמך התומך בטענתו כי לא יכול היה להתייצב לדיון וכי בכל מקרה היה על הנתבע לוודא דחיית מועד הדיון מבעוד מועד. לגופם של דברים הכחיש התובע את טענות הנתבע.

הכרעה:

3.ההלכה הפסוקה בשאלת ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר, נקבעה בפסק הדין המנחה של כבוד השופט זוסמן בע"א 64/53 כהן נ' יצחק, פ"ד ח' 395, אשר קבע כי:

"פסק הדין אשר ניתן שלא כהלכה דרך משל: מבלי שהנתבע הוזמן כחוק – רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק.. ניתן פסק דין כהלכה יציג לעצמו בית המשפט אשר אליו פנה הנתבע בבקשת ביטול שתי שאלות אלו:

ראשית, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופעה, או לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט.

שנית, ושאלה זו חשובה לאין ערוך מהראשונה – מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע המבקש". ראו בנוסף, לעניין זה :ע"א 442/89 עלאדין ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מג (3), פ"ד 824; ע"א 164/63 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד י"ז 349.

5.בענייננו, אין המדובר בביטול מחמת הצדק שכן הנתבע לא חלק על כך שידע על מועד הדיון, אלא שלטענתו לא יכול היה להתייצב אליו.

6.עם זאת, כאמור עדיין לבית המשפט שיקול דעת להורות על ביטול פסק דין אשר ניתן במעמד צד אחד, גם אם אין חובה להורות כן. בעניין זה כבר נקבע, כי המבחן השני – סיכויי ההגנה של הנתבע, הינו המבחן העיקרי, שכן על עצם המחדל ניתן לפצות ע"י פסיקת הוצאות. כמו כן, ההלכה היא, כי לעניין סיכויי ההגנה, אין הנתבע חייב להראות כי הגנתו היא איתנה ובטוחה ודי אם תהיה הגנה אפשרית: - "על המבקש להראות כי לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת, לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת, אכן עשויה להוביל את ביהמ"ש למתן החלטה שונה מזו שניתנה בפסק הדין שביטולו מבוקש" (ע"א 5000/92 רע"א 4680/92 בן ציון נ' הנאמן על נכסי בן ציון, פד"י מח' 1, 830).