שביט נ' שרביב בע"מ

1.לפני תביעה שעניינה ליקויים שנפלו בדירת התובע ולא טופלו ע"י הנתבעת חרף העובדה כי אינה מתנערת לטענת התובע מאחריותה ביחס לליקויים אלה.

2.בכתב התביעה מגולל התובע מסכת ארוכה של התכתבויות וטענות כנגד הנתבעת ביחס לליקויי בניה הקיימים בדירה שנרכשה מאת הנתבעת. לתביעה צורפו מעבר להתכתבויות בין הצדדים שני דו"חות בדק שנערכו בדירת התובע והצביעו על ליקויים רבים בדירה. אחד הדו"חות נערך בסמוך למסירת הדירה לידי התובע בשנת 2017 והשני לקראת סיום שנת הבדק במאי 2018. הדו"חות שהוצגו מפרטים את הליקויים ואת עלויות הטיפול בהם. כן צירף התובע צילומים מהם ניתן ללמוד על קיומם של חלק מן הליקויים גם בסמוך להגשת התביעה. עם זאת, דו"ח ביקורת עדכני לא צורף לכתב התביעה וכן לא חוו"ד או הצעות מחיר ביחס לתיקון הליקויים.

3.בניגוד לכתב התביעה הארוך והמפורט, כתב ההגנה היה דל מאוד בפרטים כאשר כלל טענות כי התובע ורעייתו לא איפשרו לנתבעת לבקר בדירה על מנת לבדוק את הליקויים, כי חלק ניכר מן הליקויים בדירה מוכחשים מאותו טעם, כי במועד מאוחר למסמכים שנערכו ושצורפו נערך פרוטוקול שנת בדק בו חלק ניכר מהליקויים כלל לא הופיעו וכי נושא היעדרויות רעיית התובע מוכחש. מעבר להכחשות אלה לא צורף ע"י הנתבעת כל מסמך או ראיה ביחס לטענותיה. כך לא צורף לכתב ההגנה אותו פרוטוקול שנת בדק אליו מתייחס כתב ההגנה, לא פורטו מהם הליקויים המוכחשים ע"י הנתבעת, לא צורפו בקשות מטעם הנתבעת לתיאום בדיקת דירת התובע אשר סורבו ולמעשה תמיכה עובדתית כלשהיא בטענות כתב ההגנה- לא צורפו.

4.בדיון הממושך שהתקיים, לאחר שביהמ"ש הצביע בפני הצדדים על הכשלים שבשתי העמדות שהוצגו לפניו, ביקשו התובעים להורות כי הנתבעת תפעל לתיקון הליקויים בדירה ובעיקר ביחס לתיקון צינור הניקוז הגורם לרטיבות בחדר הילדים ובסלון. משהבהיר ביהמ"ש כי אין בסמכותו ליתן צו עשה ביקש התובע לקבל פס"ד על בסיס החומר הקיים בתיק. הנתבעת מצידה ביקשה לסיים את הדיון ללא הוצאות נוספות מצידה ומשהתברר לה כי בקשה להוסיף מסמכים וטענות משמעותה מתן אפשרות תגובה לתובע וקיומו של דיון נוסף, ביקשה להסתמך על טענותיהם ולאפשר לביהמ"ש להכריע בתביעה.

5.הנתבעת בחרה שלא לצרף לכתב ההגנה כל מסמך ממנו ניתן יהיה ללמוד מהם הליקויים אשר טופלו על ידה ומה עמדתה ביחס לליקויים עליהם הצביע התובע בתביעתו ומקדה את טענותיה הספציפיות ביחס לדרישת תשלום התובע ביחס להפסדי השתכרות של רעייתו.

לעומת זאת, התובע צירף את דו"חות הבדק הרלוונטיים וכן רשימה עדכנית של ליקויים הקיימים בדירתו. כן הסכים התובע למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש על מנת לאמוד את הנזקים הנוכחיים בדירה.

6.כלל נקוט במשפט האזרחי, כי "המוציא מחברו – עליו הראיה", כלומר: על התובע להוכיח את תביעתו באמצעות ראיה ממשית, כדי שיוכל לקבל סעד בבית המשפט.

השלב שבו בוחן בית המשפט אם התביעה עמדה בנטל השכנוע, הוא שלב פסק הדין, קרי, לאחר שמיעת הראיות כולן, ותוך שקילת שיקולי מהימנות, משקל ראייתי, ובדיקת דרישת דיות הראיות (קדמי, בעמ' 1445). בשלב זה יבחן בית המשפט האם עמד התובע בחובה שהוטלה עליו והביא די ראיות בכדי לעמוד בהטיית מאזן ההסתברויות והאם הוכיח, בסבירות שמעל 51% כי גרסתו שלו היא הנכונה, בעוד שסבירות נכונות גרסת הנתבע להתרחשויות עומדת על 49% לכל היותר.

על-פי ההלכה הפסוקה, במשפט אזרחי יש לקבוע שבעל דין הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו כאשר, בסופו של משפט ועל יסוד מכלול הראיות שהוגשו ע"י כל בעלי הדין, יש להסיק שמאזן ההסתברויות נוטה לכיוונו של בעל הדין שנטל ההוכחה מוטל עליו, כלומר שממכלול הראיות מוסק שגרסתו העובדתית של אותו בעל דין הינה מסתברת ומתקבלת יותר על הדעת וקרובה יותר לאמת מאשר גרסתו הנגדית של בעל הדין שכנגד [ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ (לא פורסם, 5.10.06); ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 9.5.11); רע"א 1530/13 גדלוב נ' הארגז – מפעל תחבורה בע"מ (פורסם בנבו, 5.5.13)].

פסק דינו של בית המשפט מושתת ונקבע על פי השאלה – האם הצליח התובע להוכיח תביעתו מעבר למאזן ההסתברויות, הרי שההחלטה שתינתן על ידי בית המשפט תהיה לצדו, ואולם באם לא הצליח התובע לעמוד בחובת ההוכחה שהוטלה עליו, הרי שתביעתו עתידה להידחות, ייתכן שהלכה למעשה גרסתו של התובע למערכת ההתרחשויות היא המתארת את המציאות בצורה האמיתית והקרובה ביותר, אך בעניין זה, כבולות ידיו של בית המשפט, ועליו להכריע בהסתמך על העובדות שהוכחו בפניו ולהתעלם מכל מה שלא הוכח, גם אם נטען בכתבי בי-הדין או בדיון.

7.עיון בעמדתה של הנתבעת בכתב ההגנה וכן בדיון שהתקיים מעלה כי אינה מכחישה את טענות התובע ביחס לקיומם של ליקויים בדירתו ואת אחריותה לתיקון ליקויים אלה ולמעשה טענתה היא כי לא כל הליקויים אשר התובע מצביע עליהם קיימים במקום בפועל וכי לא ניתנה להם האפשרות להיכנס לדירה לבחון טענות התובע ביחס לליקויים. התובע הכחיש טענות אלה ועיון בכתב ההגנה שהוגש ע"י הנתבעת מעלה כי לטענה זו לא צורפו סימוכין בכתב. לא הוצגה כל פניה של הנתבעת לתובע לאפשר לה לבצע בדיקה בדירה אשר סורבה על ידו.