לב נ' כהן ואח'

1.בפני תביעה שעילתה פיצוי ללא הוכחת נזק בגין משלוח דברי פרסומת לתובעים שלא כדין.

2.נתבעת 2 (להלן: 'הנתבעת') היא חברה שתחום עיסוקה מתן שירותי היכרויות. נתבע 1 (להלן: 'הנתבע') הינו מנהלה של הנתבעת. שני התובעים נרשמו בעבר לאתר ההיכרויות של הנתבעת.

טענות התובעים

3.תובע 1 טוען לפיצוי מכח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב – 1982 (להלן: 'חוק התקשורת' או 'החוק'). לדבריו, היה רשום בעבר לאתר ההיכרויות של הנתבעים, אולם ביום 19/4/16 ביקש להסירו מרשימת התפוצה באמצעות הודעה בכתב ששלח לכתובת הדואר האלקטרוני service@onlyu.co.il בהתאם להוראות באתר. על אף זאת המשיך תובע 1 לקבל דברי פרסומת לדואר האלקטרוני מן הנתבעת. גם לאחר פניה שניה בבקשה להסרה המשיך התובע לקבל דברי פרסומת מן הנתבעת.

4.לטענת תובע 1, שלחו הנתבעים את דברי הפרסומת שלא כדין, ודברי הפרסומת שנשלחו אינם תואמים את לשון החוק שכן לא מצוינת בהם המילה 'פרסומת'. תובע 1 טוען כי לנתבע אחריות לשיגור דברי הפרסומת בהיותו מנהל יחיד בנתבעת.

5.לאור אלה עותר התובע לפיצוי ללא הוכחת נזק בסך 13,000 ₪, בגין שיגור 13 דברי פרסומת שלא כדין.

6.תובע 2 טוען כי קיבל במשך השנים מאות דברי פרסומת מהנתבעים. את התביעה החליט תובע 2 להעמיד על 20 הודעות דואר אלקטרוני שנשלחו לו, רובן לאחר שביקש להסירו מרשימת התפוצה. תובע 2 טוען כי מעולם לא הסכים לקבלת דברי הפרסומת, וכי על אף ששלח 5 בקשות להסירו מרשימת התפוצה לכתובת הדואר האלקטרוני בהתאם להוראות באתר, המשיך לקבל דברי פרסומת. לטענת התובע פנה גם באמצעות שיחת טלפון למוקד השירות של הנתבעים, אולם גם אז לא הוסר מרשימת התפוצה והמשיך לקבל דברי פרסומת. התובע טוען כי לנתבע 1 אחריות בהיותו מנהל יחיד בנתבעת, וכי בנוסף למשלוח ההודעות שלא כדין מפרים הנתבעים את הוראת החוק בכך שלא צוין בדברי הפרסומת ששלחו כי מדובר בפרסומת.

7.מעבר להפרה זו טוען תובע 2 להפרת חוק הגנת הצרכן בכך שבפרסומות ששולחים הנתבעים מוטעה הצרכן שכן לא ברור מי שולח את דבר הפרסומת. התובע טוען עוד כי בהתנהלותם מפרים הנתבעים חוקים נוספים, אולם העמיד את הסעד המבוקש על פיצוי לפי חוק התקשורת ולפי חוק הגנת הצרכן.

8.בהתאם, עותר תובע 2 לפיצוי בסך של 20,000 ₪ בגין 20 ההודעות שנשלחו תוך הפרת סעיף 30א לחוק התקשורת. בנוסף עותר תובע 2 לפיצוי בסך 5,000 ₪ בגין הפרת חוק הגנת הצרכן.