שוך ואח' נ' דומיקאר בע"מ

בפניי תביעה כספית לפיצוי בעקבות אי עמידתה של הנתבעת בהסכם להשכרת רכב בינה ובין התובעים.

להלן השתלשלות העניינים לפי גרסת התובעים, כפי שהובאה בכתב התביעה, בכתב התשובה לכתב ההגנה מטעם הנתבעת וכן בשני הדיונים שהתקיימו בפניי:

ביום 8.4.18 הזמינו התובעים באתר ההזמנות של הנתבעת, המשמשת כזכיינית של חברת השכרת הרכב "באדג'ט" בחו"ל, רכב שכור לתקופה שבין 13.4.18 בשעה 17:30 ועד 17.4.18 בשעה 12:30. נקודת לקיחת הרכב והחזרתו נקבעו לשדה התעופה בברלין, גרמניה.

עבור ההזמנה שילמו התובעים במעמד ההזמנה סך של 488.52 ₪, וקיבלו באמצעות המייל שובר הזמנה, מסמך המפרט את תנאי ההזמנה וכן קבלה על התשלום. מסמכים אלו צורפו כולם לכתב התביעה.

לטענת התובעים, בהגיעם אל דלפק חברת באדג'ט בשדה התעופה בברלין ומשהציגו שם את שובר ההשכרה, נאמר להם ההזמנה אינה תקינה ואיננה ניתנת לביצוע. לא ניתן להם כל הסבר לאי התקינות הנטענת. נסיונותיהם ליצור קשר עם נציגי הנתבעת בארץ עלו בתוהו, שכן במועד זה, שחל ביום ששי לפנות ערב, היו משרדי הנתבעת סגורים.

לטענת התובעים, לאחר דין ודברים ממושכים עם נציגי באדג'ט בברלין ונסיונות ליצור קשר עם הנתבעת בארץ, אשר ארכו כשעתיים, פנו לסוכנויות השכרת רכב אחרות שהיו בשדה התעופה, אלא שלטענתם עלות השכרת רכב באמצעותן היתה גבוהה יותר, ועל כן, לאחר שעה נוספת של בירורים וחיפושים כאמור, שבו אל דוכן באדג'ט ושכרו שם רכב בעלות של כ - 238 אירו, הכוללים בתוכם פיקדון בסך של כ - 70 אירו - פיקדון שהוחזר להם עם החזרת הרכב בתום חוזה השכירות.

על פי חוזה השכרת הרכב שהוצג בדיון, השעה בה נמסר הרכב לידי התובעים היתה 19:18.

לטענת התובעים, בגין כל ההתנהלות המתוארת התעכבה יציאתם משדה התעופה במספר שעות, וכפועל יוצא היה עליהם לנהוג בשעת לילה ברחובות ברלין הזרים להם, והגיעו למלון בשעה 23:00 במקום בשעה 20:00 לפי תכנונם המקורי. בנוסף, לא היתה להם כל דרך ליצור קשר עם משפחתם עד אשר הגיעו למלון והתחברו לרשת הוויי-פיי שלו, בעוד שתכניתם המקורית היתה לרכוש סים מקומי בשדה התעופה; אלא שבשל העיכוב שחל בקבלת הרכב המושכר נסגרו בינתיים החנויות בשדה התעופה ולא היה בידם לרכוש סים כאמור.

זאת ועוד, טוענים התובעים, בשל החיוב הכפול של השכרת הרכב, הן בעסקה שנעשתה בארץ והן בעסקה שנערכה בברלין, נוצלה כמעט במלואה מסגרת האשראי שלהם, מה שיצר, לטענתם, מיגבלה על אפשרות ביצוע תשלומים באמצעות כרטיס האשראי, ולטענתם ויתרו על חלק מהדברים שביקשו לרכוש באמצעותו; התובעים הדגישו כי הם זוג צעיר שחסך כסף עבור החופשה וכי כל ההוצאות בה תוכננו בדקדקנות מראש, ועניין הגבלת מסגרת האשראי שיבש את תכניותיהם המקוריות.

עוד טוענים התובעים, כי עם שובם לארץ פנו לנתבעת בבקשה לקבל הסבר על האירועים שאירעו וכן לקבל החזר כספי עבור העסקה שלא מומשה; ואולם, הגם שהפנייה נשלחה פעמיים באמצעות הפקס, בשני מועדים שונים, ונציגי הנתבעת אישרו את קבלת הפקסים, הם לא זכו לכל התייחסות מצדה.