שוך ואח' נ' דומיקאר בע"מ

ביום 26.7.2018 התקיים דיון בתביעה שהגישו המשיבים נגד המבקשת. המבקשת, שהגישה כתב הגנה, לא התייצבה לדיון וניתן פסק דין בהעדרה.

המבקשת הגישה בקשה לביטול פסק הדין. לטענתה, לא התייצבה לדיון מחמת טעות אנוש של נציגה, אשר רשם ביומנו את מועד הדיון שבוע מאוחר יותר. המבקשת טוענת כי יש לה טענות הגנה טובות ומבקשת כי יינתן לה יומה בבית המשפט להעלותן.

המשיבים מתנגדים לבקשה, טוענים כי מדובר בחוליה נוספת בשרשרת מחדלים דיוניים מצד המבקשת, בתובענה זו ובתובענות אחרות, וכי למעשה אין למבקשת טענות הגנה של ממש.

באשר לנימוקי המבקשת בדבר הסיבה לאי התייצבותה, לא מצאתי לנכון לקבוע כי מדובר במחדל הנובע מזלזול בהליכי משפט או במשיבים, אלא בטעות אנוש גרידא.

זכות הגישה לערכאות הינה זכות חוקתית ממעלה ראשונה. הליכה בעקבות זכות זו מטה על פי רוב את הכף לבירור הסכסוך לגופו, תוך הימנעות, ככל האפשר, מהכרעות המבוססות על יישום נוקשה ודווקני של כללים פרוצדורליים (ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ, פסקה 9 (6.4.08); רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינסון, פסקה 5 (27.2.01); רע"א 3454/04 ורקר נ' הראל, פסקה 4 (5.6.05).

הדבר נכון ביתר שאת משניתן לרפא את המחדלים באמצעות חיוב בהוצאות והפקדת ערובות (רע"א 1958/00 נדב נ' סלון מרכזי למכונות, פ"ד נה(5) 43, 47; ראו גם: י"ט 436/83 יפת נ' צקו פ"ד מ(4) 589). לא אחת נקבע, כי דרך זו הינה עדיפה ברוב המקרים על פני הותרת פסק הדין על כנו (רע"א 2975/11 טכנו אקספרס שירותי רכב בע"מ ואח' נ' אברהם שמעון דהן, פסקה 9 (30.5.11); רע"א 1119/05 גולדסיל בע"מ נ' ביליה רוברט – נכסי ובניין בע"מ, פסקה ח(2) (27.2.05).

לאור כל האמור לעיל הגעתי לכלל מסקנה כי יש לבטל את פסק הדין, וזאת בכפוף למילוי כל שלושת התנאים הבאים על ידי המבקשת:

א.הפקדת סך של 800 ₪ לכיסוי הוצאות המשיבים בגין אובדן זמנם בדיון אליו התייצבו. לאחר ההפקדה יוכלו המשיבים לקבל לידיהם סכום זה.

ב.הפקדת סך של 2,500 ₪ להבטחת פסק הדין העתידי ככל שהתביעה תתקבל, כולה או חלקה. סכום זה ייוותר בקופת בית המשפט עד להחלטה אחרת.

הסכומים יופקדו בגזברות בית המשפט עד ליום 1.9.18.

ג.התייצבות לדיון שיתקיים ביום 13.9.18 בשעה 9:00.