ת"ק 55641-12-13 בן טובים ואח' נ' שץ ואח'

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

אין מחלוקת בין הצדדים כי רכב התובעים ורכב הנתבע חנו במקביל למדרכה, הפוך אחד לשני, כאשר קדמת רכב התובעים הפוך לכיוון התנועה בנתיב בו חנה. אין גם מחלוקת כי התאונה ארעה בעת שרכב הנתבע נסע לאחור ופגע ברכב התובעים עם חלקו הימני אחורי. גדר המחלוקת היא בשאלת נסיבות התאונה, קרי: האם רכב התובעים היה רק בתחילת פנייה שמאלה במטרה לעשות פניית פרסה כשקדמת הרכב לכיוון בית הספר כגרסת התובעת, או שמא רכב התובעים היה כבר במהלך מתקדם של תהליך הפרסה "בשעה 10" כגרסת הנתבע. בנוסף, הצדדים חלוקים בשאלת מיקום הנזק ברכב התובעים. לטענת התובעים רכבם ניזוק בצדו האחורי שמאלי, בעוד שלטענת הנתבע הוא פגע ברכב התובעים בצדו הימני האחורי, בו אין נזק.

בחנתי ושקלתי את העדויות, את טענות הצדדים ואת הנטען בכתבי הטענות על נספחיהם. בחנתי את תמונות זירת התאונה בתמונות שהוצגו בפניי בדיון ואת הנזק בשני כלי הרכב. על יסוד כל אלה, ומכוח סמכותי על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, מצאתי לקבל את גרסת התובעת לנסיבות התרחשות התאונה ולמיקום הנזק כמסתברת יותר.

על פי תמונת זירת התאונה (ת/1) מדובר בכביש דו סטרי צר שבצד בו חנו כל הרכב של הצדדים, חונות מכוניות ובצדו האחר בית הספר, כשלצד המדרכה הצמודה לבית הספר יש מעקות בטיחות. לגרסת התובעת היא החלה בפנייה שמאלה על מנת להתיישר לכיוון הנסיעה של הכביש. תהליך התיישרות זה, על פי תמונת זירת התאונה חייב את הטיית רכב התובעים שמאלה לכביש ואת הפגיעה של רכב הנתבע שנסע לאחור, עם צדו הימני האחורי בצד השמאלי האחורי של רכב התובעים. הנתבע העיד כי ראה את רכב התובעים מתחיל לצאת מהחנייה מצד ימין של רכבו, וכי התאונה ארעה בעת שרכב התובעים היה בתהליך מתקדם של הפנייה ("שעה עשר"). עדות זו, אף היא, יש בה לתמוך בגרסת התובעת לתאונה ולפגיעה בצד השמאלי האחורי של רכב התובעים.

באשר לחלוקת האחריות. על פי החומר שבפניי ובחינת זירת התאונה הגעתי לכלל דעה כי התובעת אשר העידה לא ראתה את רכב הנתבע עובר לתאונה, אולם ביצעה פניית פרסה בנתיב בו חונות מכוניות, עת שרכב התובעים חונה הפוך לכיוון התנועה, תרמה תרומה משמעותית להתרחשות התאונה. הנתבע אשר העיד כי ראה שהתובעת יוצאת מהחניה מאחוריו, נסע לאחור ופגע ברכב התובעים אך מכיוון שהניח כי רכב התובעת ייסע לכיוון בו חנה על מנת לבצע פניית פרסה בהמשך הרחוב, ולא לקח בחשבון אפשרות שהתובעת תבצע יוטרן במקום. בנסיבות אלה הגעתי לכלל דעה על חלוקת האחריות לתאונה בין הצדדים, בחלקים שווים, כל אחד 50%.

על פי חוות הדעת השמאי שצורפה לכתב התביעה מדובר בנזק לצדו האחורי שמאלי של רכב התובעים. השמאי בדק את רכב התובעים ביום 9.5.13, כשלושה שבועות לאחר התאונה. התובעים לא הציגו תמונות של רכבם בסמוך לאחר התאונה, והתובע העיד כי הם נסעו ברכב לאחר התאונה וטרם בדיקתו על ידי השמאי. עם זאת, בהתחשב בכך שמצאתי כי רכב התובעים ניזוק התאונה בצד שמאלי אחורי ומשקביעות חוות דעת השמאי מתייחסות לנזק זה, מצאתי לקבל את ממצאי חוות דעת השמאי באשר להיקף הנזק הישיר לרכב התובעים בתאונה. לא מצאתי לקבל את חוות דעת השמאי באשר לרכיב "ירידת ערך". על פי חוות הדעת ירידת הערך נקבעה לאחר הפחתת נזקי תאונה מיום 13.11.12 שלא ברור מהותה והיקפה. התובעים לא הציגה ראייה בעניין, ואינני מקבלת רכיב זה.

התובעים לא הציגו תשתית ראייתית לתמיכת תביעתם לעניין הפסד ימי עבודה, נסיעות עוגמת נפש וטרחה, ואינני מקבלת רכיב זה.

לאור כל האמור, ומשמצאתי להטיל אחריות בשיעור של 50% לתאונה על הנתבע, ובהתחשב שמצאתי כי רכב התובעים ניזוק בתאונה בצד השמאלי אחורי, אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעים מחצית מהנזק הישיר לרכב התובעים על פי חוות דעת השמאי.

הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובעים סך של 2,057 ₪ וכן הוצאות משפט בסך של 500 ₪. סכומים אלה ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא התשלום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, ט"ו סיוון תשע"ה, 02 יוני 2015, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: