ת"ק 55347-05-15 טוויזר נ' ג.ק. רהיטים בע"מ

בתאריך 2.3.15 הזמינה התובעת אצל הנתבעת את פריטי הריהוט הבאים: סלון (המורכב משתי ספות נפרדות), ארון, מיטה זוגית ו"קומודה", וביום 9.3.15 הוסיפה על ההזמנה גם מזרון זוגי. התובעת שילמה לנתבעת בעד כל הפריטים שלעיל, סך כולל של 10,900 ₪.

בעתירתה לחיוב הנתבעת בתשלום פיצוי בסך 12,000 ₪, טוענת התובעת כי ביום שלמחרת הובלת הפריטים אל ביתה היא הבחינה בקיומו של קרע בפינת אחת מספות הסלון (ר' בתצלום נ/1) ובכך שמגירות הקומודה תקועות ולא ניתן לפתחן אלא באמצעות הפעלת כח בלבד. התובעת, המאשרת כי בעקבות פנייתה אל הנתבעת נשלח אליה טכנאי שתיקן את הקרע ואולם אז – כך לדבריה - הפך הפגם חמור יותר(ר' בתצלום ת/1) ובקשתה להחלפת חלק זה של הספה נדחתה על ידי הנתבעת. טענה נוספת של התובעת נוגעת לסדק עמוק שנפער בגב המיטה הזוגית ולקילופי צבע, בחלוף כחודש מאז רכישתה (ר' בתצלומים ת/2). לגרסת התובעת, פניותיה אל הנתבעת בעניין זה נענו בהבטחות חוזרות להגעת איש שירות, שלא קויימו.

הנתבעת המכחישה את טענות התובעת כנגדה, טוענת כי במהלך אספקת הרהיטים לביתה הסתבר כי היא מתגוררת ביחידת דיור הממוקמת בקומת מרתף שלא אפשרה את הכנסת הסלון דרך הכניסה הראשית של הבית כי אם דרך החלון. במצב דברים זה, כך לטענת הנתבעת, הודיע מוביל הרהיטים לתובעת ולבן זוגה כי אין הוא מוכן לקחת סיכון ולהוריד את הסלון אל הבית עם חבלים ורק לאחר שבן הזוג אמר לו כי יסייע לו בכך וכי הוא נוטל את האחריות על עצמו, התרצה המוביל והשניים הורידו את הספות אל הבית יחדיו. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי מיד לאחר מכן בדקה התובעת את הספות ואישרה בחתימתה על תעודת המשלוח כי אלה סופקו לשביעות רצונה, אלא שבחלוף מספר ימים טענה היאלקיומו של הקרע וזה תוקן באופן מיידי על ידי חברה חיצונית במסגרת "מחווה של רצון טוב" של הנתבעת אשר ספגה על חשבונה את עלות התיקון בסך 600 ₪. גם את דבר פנייתה של התובעת אליה בנושא הפגמים במיטה, הנתבעת מאשרת, ואולם לגרסתה היה זה בן זוגה של התובעת שלא הסכים להגעת איש שירות לצורך בדיקתם ותיקונם.

במהלך הדיון בבית המשפט חזרה התובעת על טענותיה והסבירה כי ביום בו סופקו פריטי הריהוט לביתה היא לא הבחינה בקרע בשל מיקומו. בן זוגה של התובעת, מר שחר אוחיון, הסביר את סירובו להגעת איש השירות לשם בדיקת המיטה בדרישתו להחלפתה אך הוסיף וטען כי משהתרצה והסכים לכך, הוא המתין לאיש השירות כשעתיים, לשווא.

במהלך עדותו בפני הסביר מנהל הנתבעת מר גולן וייצמן, את הקשיים בהם נתקל המוביל בעת אספקת הסלון אל הבית, כמו גם את הסיבה לכך שהנתבעת הסכימה ליטול על עצמה את האחריות לתיקון הקרע ולשאלותי בדבר הפגמים במיטה השיב בסופו של דבר: "אני מוכן להחליף להם ראש מיטה. אני מוכן שיבחרו חדר שינה אחר במקומו אבל באותה עלות ואם הם יבחרו משהו יקר יותר הם יצטרכו להוסיף". דא עקא שבשלב זה הסתבר כי התובעת ובן זוגה כבר מכרו את כל פריטי הריהוט בסך כולל של 8,500 ₪ וחזרו להתגורר איש ואישה בבית הוריו/ה.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בראיות שהוגשו מטעמם (ובעיקר אלה הנוגעים לפגמים הבולטים במיטה – ת/2) , דעתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה. לטעמי, על הנתבעת לפצות את התובעת הן בגין עצם העובדה שהיא סיפקה לה מיטה פגומה – עובדה שגזלה מזמנה ודרמה לה טרדה וטרחה מיותרות, והן בגין הזמן שחלף מאז פניית התובעת אליה בעניין זה ועד להעלאת הצעתו המתבקשת של מנהלה במעמד הדיון בבית המשפט. שונה המצב ביחס לקרע באחת מספות הסלון אשר להתרשמותי נגרם כתוצאה מאופן הכנסתו אל הבית ו/או מיקומה (מאחורי דלת הכניסה) ותוקן בשעתו על חשבון הנתבעת.

לנוכח העובדה שכל פריטי הריהוט נמכרו על ידי התובעת ובן זוגה זה מכבר תמורת סך כולל של 8,500 ₪ והם אישרו בהגינותם כי עשו בפריטים אלה שימוש במשך כ- 4 חודשים עד אז, אני מחליטה לחייב את הנתבעת לפצות את התובעת בסך של 3,000 ₪ ולשלם את הוצאותיה בגין תביעה זו בסך 500 ₪.

סכומים אלה ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום התשלום בפועל.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין בדואר רשום.