ת"ק 55271-05-14 דהן נ' דאר ישראל

לפניי תביעה בסכום של 5,500 ₪ בגין נזקים, לכאורה, שנגרמו לתובעת אשר השתמשה בשירותי הנתבעת.

המדובר בשני מקרים בהם שלחה התובעת חבילות לבתה המתגוררת בתאילנד, ולטענת התובעת, כתוצאה מהתנהלות הנתבעת, לא הגיעו החבילות ליעדן במועד או שלא הגיעו כלל.

במקרה אחד טוענת התובעת, כי חבילה ששלחה ביום 13.12.13 באמצעות EMS (שירות דואר בינלאומי מהיר) עבורה שילמה דמי משלוח בסך של כ- 400 ₪ לא הגיעה ליעדה תוך 3-4 ימי כפי שהובטח לה. לדברי התובעת, משראתה כי החבילה לא הגיעה לבתה, החלה לברר פשר העניין ונמסר לה כי חל עיכוב מסיבות שונות, אולם רק ביום 30.12.13, התברר לה כי החבילה נעצרה במכס ונדרש לשחררה תמורת תשלום. על פי גרסת התובעת, החבילה הגיעה בסופו של דבר ליעד כלשהו בתאילנד המרוחק ממקום מגוריה של בתה, והלה נאלצה לנסוע אל המקום על מנת לקבלה כך שבסופו של דבר הגיעה לידיה החבילה רק ביום 6.1.14.

בשל האמור טוענת התובעת, כי מעבר להוצאות הכספיות בהן נדרשה לצורך איתור החבילה וקבלתה, נגרמה לה עוגמת נפש רבה.

במקרה השני טוענת התובעת כי ביום 31.3.14 נשלחה אל בתה חבילה נוספת המכילה דברי מזון לקראת חג הפסח, אולם לאור האכזבה שחוותה במקרה הראשון, שלחה הפעם את החבילה באמצעות דואר רגיל. לדברי התובעת, חרף הבטחת הנתבעת לפיה תגיע החבילה תוך חודש ימים, לא עמדה הנתבעת בהבטחתה גם במקרה זה, יתירה מזאת, החבילה לא הגיעה כלל אל יעדה. לדברי התובעת, לאחר בירור עם נציגי הנתבעת, נמסר לה כי החבילה נמצאת בנמל חיפה והיא צפויה להישלח דרך הים ולא במשלוח אווירי כפי שהתבקש על ידה, אלא שלדבריה, במהלך חודש 05/2014 הודיעה לה הנתבעת כי החבילה יוצאת למשלוח דרך האוויר.

לטענת התובעת, הואיל והחבילה טרם הגיעה ליעדה, ופסח עבר זה מכבר, הרי שהתנהלות הנתבעת גרמה לה ולבתה עוגמת נפש רבה, מעבר לביטול הזמן, הטרטור וההוצאות הכספיות בהן נדרשה.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת, כי מכוח הוראות חוק הדואר התשמ"ו-1986 על פיו היא פועלת, אין היא חבה כלפי התובעת בנסיבות העניין ואין היא אחראית לדברי הדואר שנשלחו באמצעותה. על פי גרסת הנתבעת, ביום 19.12.13 נשלחה לבתה של התובעת הודעה לפיה דבר הדואר עוכב במכס וכי עליה לסור לשם על מנת לקבל את החבילה. על כן, ביחס למקרה הראשון טוענת הנתבעת, כי היא עמדה בלוח הזמנים שנקבע "עד 6 ימי עסקים" שאינו כולל שבתות, חגים ועיכובים במכס.

ביחס למקרה השני טוענת הנתבעת, כי אכן חל עיכוב במשלוח דבר הדואר אך זאת בשל טעות אנוש שקרתה עת נותבה החבילה למשלוח דרך הים במקום משלוח אווירי. לדברי הנתבעת, כאשר התגלתה הטעות הועברה החבילה למשלוח אויר- ביום 17.5.14 - ולתובעת הוחזרו דמי המשלוח בסך 130 ₪.