אילון נ' מ.ת.ד. מוצרים דנטליים בע"מ

תביעה שעניינה נזקים נטענים שנגרמו לתובע בשל אספקת מוצר פגום על ידי הנתבעת, 10,000 ₪ סכומה.

1. כמצוות תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, נימוקי פסק הדין יהיו תמציתיים ואין בו התייחסות, אלא לטענותיהם העיקריות של הצדדים, הגם ששקלתי את כל טענותיהם.

2. ביום 20.11.16 הזמין התובע מהנתבעת חומר בשם כוורית קוורץ לצורך יציקת מתכת חצי אצילה במכונת היציקה שרכש מהנתבעת. בגין הזמנה זו שילם התובע סך של 256 ₪. לטענת התובע החומר שסופק על ידי הנתבעת היה פגום ולא מקורי וגרם לכך שהיציקות שביצע נוצרו פגומות. התובע טוען, כי סיפק את היציקות ללקוחות שהתלוננו על המוצרים שסיפק. לטענתו, היציקות שסיפק ללקוחותיו (רופאי שיניים) הותקנו בפיהם של מטופלים והתפרקו ובכך נפגע שמו הטוב. כן טוען התובע, כי הוא נדרש לדחות עבודות בשל החומר הפגום וכי שעות עבודה רבות שלו ירדו לטמיון, עת נדרש הוא שלא להשתמש ביציקות שביצע ולהכין במקומן יציקות חדשות. עוד טוען התובע, כי משפנה לנתבעת ביום 1.1.17 זו שאלה אותו האם סופק לו חומר מקורי ומשהשיב שהחומר סופק לו בשקית ללא ציון שם המותג, מיהרה הנתבעת לשלוח לו למחרת היום מוצר חלופי באריזה מקורית. כן מלין התובע על היחס לו זכה מהנתבעת עת פנה אליה והציג בפניה את תלונותיו.

3. סכום התביעה, 10,000 ₪ מורכב מפיצוי בגין עוגמת נפש, פגיעה במוניטין, זמן עבודה ועלות אונקיית מתכת חצי אצילה שלטענתו הזדהמה בשל השימוש במוצר הפגום. טענות התובע נטענו ללא תימוכין וראיות על דרך של הפניה למכתב ששלח לנתבעת בדואר האלקטרוני.

4. הנתבעת מכחישה את כל טענות התובע ומוסיפה, כי התובע לא הוכיח את נזקיו, לא הוכיח שהנזקים נגרמו בשל המוצר הפגום ולא הוכיח שהיא זו שסיפקה את המוצר שלטענתו (שלא הוכחה) גרם לנזקים. ניסיון להביא את ההליך לכלל סיום בלא צורך בהכרעה לא צלח, ומכאן ולאחר שמיעת הצדדים בא פסק דיני.

5. דין התביעה להידחות. על התובע מוטל להוכיח את כל רכיבי תביעתו: הן את העובדה שסופק לו מוצר פגום, הן את העובדה שהמוצר סופק לו על ידי הנתבעת, הן את העובדה שנגרמו לו נזקים והן את הקשר הסיבתי בין המוצר הפגום לנזקיו הנטענים. התובע לא הוכיח רכיבים אלו. כמפורט להלן, גם אם אתעלם מכך שהתובע לא צירף ראיות כלשהן לכתב התביעה, הרי שאין די בראיות שבחר להציג במהלך הדיון כדי להוכיח את תביעתו:

6. עובדת היותו של המוצר פגום אינה בגדר ידיעתו השיפוטית של בית המשפט. לא די בכך שהתובע הציג במהלך הדיון את המוצר (שנטען כי הוא המוצר שסיפקה לו הנתבעת) ותמונות של המוצר והשווה אותו למוצר אחר והראה כי המוצר שחור יותר. להוכחת עובדת היות המוצר פגום נדרשת חוות דעת של מומחה. חוות דעת כזו לא באה וממילא אין לפני בית המשפט כל ראיה קבילה ובעלת משקל באשר לסוגיה מהותיות זו.

7. גם הצגת היציקות ותבנית היציקות במהלך הדיון אינן יכולות להוות ראיה מספקת. בהעדר חוות דעת מומחה לא ניתן לדעת האם העובדה שתבנית היציקה נצבעה בשחור נובעת מהמוצר הפגום או מסיבה אחרת, כך גם לא ניתן להכריע שהיציקות השבורות והמושחרות שהוצגו נשברו בשל המוצר הפגום. גם כאן היה על התובע להוכיח את טענתו זו באמצעות חוות דעת מומחה.