ת"ק 55191-08-17 בן הרוש נ' דמרי

1.תביעה קטנה לתשלום פיצוי בגין נזקים שנגרמו כפי הנטען לרכוש התובעת (פריטי ריהוט, ציוד, ביגוד והנעלה) בשל נזקי רטיבות (עובש) שהופיעו במושכר אותו שכרו התובעת ובן זוגה מהנתבע.

התובעת מציינת בכתב התביעה את הנזקים שנגרמו ומפנה לתמונות הנזקים שצולמו, וכן עותרת לתשלום פיצוי בגין עגמת נפש, הוצאות והשבת חודש דמי שכירות בו לא נעשה שימוש ראוי במושכר.

הנתבע אינו מכחיש את אירוע הרטיבות בדירה אך טוען כי פעל לתיקון הרטיבות בעת שזו התגלתה, הנתבע פעל למזעור נזקי התובעת ואף הסכים לסיום יחסי השכירות כך שלכל צד אין טענה כלפי משנהו. עוד טוען הנתבע כי הנזקים הנטענים ע"י התובעת הינם מופרזים.

2.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי, כפי שיובהר להלן.

העידו בפניי התובעת והנתבע, ומטעם הנתבע העידו הגב' לירון טיטלמן ומר סטאס פישר, שוכרי המושכר שלאחר התובעת, מר ישראל דהן, ומר יגאל מסילתי אשר ביצע את תיקון הנזילה שהביאה לרטיבות במושכר.

בהתאם להוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית.

3.אמנם, שוכנעתי מעדות השוכרים, הגב' טיטלמן ומר פישר, כי הנתבע מנהל עימם יחסי שכירות טובים, והתנהלותו כמשכיר בהחלט משביעת רצון.

יחד עם זאת, אין בין הצדדים מחלוקת כי בעת ששכרו התובעת ובן זוגה את המושכר, היה הנתבע מודע, מסיבות שלא הובררו, לאפשרות קיומה של רטיבות במושכר ואף ביקש את התובעת כי במידה שתתגלה רטיבות יעודכן בדבר.

בפועל, אכן התגלו נזקי רטיבות, ואף על כך אין מחלוקת שעה שאלה תוקנו מהלך עזיבת התובעת את המושכר, אלא שרטיבות זו למרבה הצער הספיקה להסב נזק נרחב דיו לציוד ששייך לתובעת ואשר היה מצוי במושכר.

נזק זה ניכר בתמונות שצורפו ע"י התובעת, והתובעת אף הציגה חולצה שניזוקה מעובש ואשר נעשה ניסיון במכבסה להסרתו, ניסיון שלא צלח.