ת"ק 55165-12-14 פזואתי נ' סלימאן ואח'

תביעה קטנה בגין נזק רכוש לרכב התובעת שנגרם ב"תאונת שרשרת".

הרכב הראשון היה רכב משטרתי. מאחוריו רכב התובעת ומאחורי רכב התובעת נסע רכב הנתבעת1.

נתבעת 2, שהיא המבטחת של רכב הנתבעת1 ,שילמה לתובעת פיצוי בגין הנזק שנגרם לחלק האחורי של רכבה ודחתה את תביעה לתשלום פיצויים בגין הנזק שנגרם לחלק הקדמי. הנימוק לכך לטענת המבטחת הוא שבראשית פגע רכב התובעת ברכב המשטרתי, ולאחר מכן פגע רכב הנתבעת 1 ברכב התובעת. הנתבעת 1 הצטרפה ,אפוא , כך נתבעת 2, לתאונה קיימת.

מטעם התובעת העידו היא ובעלה שנהג ברכב, מטעם הנתבעת העידה הנתבעת.

לאחר ששמעתי את העדויות ואת סיכומי הצדדים ועיינתי במוצגים שהונחו על שולחני לרבות מוקדי הנזק, הגעתי למסקנה כי גרסת התובעת אינה נכונה.

אנמק-

נתחיל בכך שהגרסה שהועלתה לפני לפיה עובר לפגיעת רכב הנתבעת ברכב התובע היה רכב התובעת במצב של עצירה במרחק של 3-4 מטרים לפני רכב המשטרה, סותרת את תיאור התאונה בכתב התביעה:

""רכב המשטרה בלם, רכב התובע בלם אחריו רכב הנתבע שהיה מאחור לא שמר מרחק ופגע ברכב התובע מאחור והדף אותו על הרכב המשטרתי".

שנית, מוקדי הנזק והיקפו כפי שעולה הדבר מעיון ב- נ/1 ובצילום "שח- רחוק – נייד" שהציג לעיוני בעל הרכב מר עיד סולימאן, מצריכים מידה לא מבוטלת של אומץ לב על מנת לטעון כי עוצמת הפגיעה של רכב הנתבעת 1 ברכב התובע תהייתה חזקה כולי האי עד כדי הדיפתו לעבר הרכב המשטרתי שהיה במרחק של 4-5 מטרים מרכב התובעת.