ת"ק 55069-09-16 רוטקובסקי ואח' נ' דריי ואח'

1. מוטי דריי ( להלן "מוטי") ביצע עבודות בניה בביתה של לירון רוטקובסקי ( להלן "לירון") .

העבודה לא הושלמה עד תומה ומוטי לא קיבל את כל התמורה שאינה שנויה במחלוקת. ביום 22/9/16 הגישה לירון כנגד מוטי תביעה על סך 16,000 ₪. מוטי הגיש כתב הגנה ותביעה שכנגד על סך 27,210 ₪.

2.תוכן העבודות שהיה על מוטי לבצע מתועד בהצעת המחיר מיום 5/7/16 אשר צורפה כעמוד האחרון של מצורפי כתב ההגנה. העבודה כוללת יציקת חגורת בטון מזוין בשולי הבית כעיבוי בחגורה קיימת באורך של 6 מטר , מעליה 2 שורות בלוקים 15 על 40 ושוב יציקת בטון מזוין ברוחב של 15 ס"מ וכן טיח משני הצדדים. בנוסף, הנחת שיש מסוג חברון עם שיפוע לחוץ ואף מים גובה סופי של כ – 50 ס"מ מהריצוף, התקנת פאנלים מבפנים (אספקת פאנלים באחריות הלקוח), גמר צבע לבן סופר קריל חוץ, יישום קוצי 8 בחיבור עם עמודים וקירות

– "שטראבות". כל אלו תמורת 9,500 ₪. בנוסף כוללת העבודה פירוק חלונות ומשקופים מברזל כולל פינוי תמורת 3,500 ₪. בפרק המיועד בנוסח המובנה של הצעת המחיר, המיועד למע"מ, לא נכתב דבר.

3.הצדדים לא טרחו לציין בכתב מהו פרק הזמן בו תבוצע העבודה. לירון טוענת כי מוטי התחייב בעל פה לסיים את העבודה תוך שלושה ארבעה ימים אך בפועל העבודה נמשכה למעלה מחודש. מוטי טוען כי התחייב לסיים את העבודה תוך כ – 10 ימי עסקים אך לא קיים התחייבות זו כיוון שלירון עצרה את העבודה מס' פעמים בגלל שלא הבינה דבר מה הקשור לשלבים הטכניים של ביצוע העבודה. אחת ההוראות של לירון בעניין הפסקת העבודה תועדה במסרונים שהוצגו בדיון. לירון אישרה כי הפסיקה את העבודה פעם אחת ללא הצדקה ואף התנצלה בפני מוטי על כך.

4.אין מחלוקת כי מוטי נתן ללירון שתי קבלות, האחת ביום 13/7/16 על סך 4,000 ₪ והשנייה ביום 1/8/16 על סך 3,000 ₪. עוד מוסכם כי הסכום הכולל ששילמה לירון למוטי הוא 11 אלף ₪. מוטי טוען כי נתן ללירון קבלה שלישית בסך של 4,000 ₪ ביום 4/7/16. העתק קבלה זו הוגש בדיון וסומן נ/1.

5.מוטי טוען כי הסכום הכולל אותו התחייבה לירון לשלם לו הוא 13,000 ₪ בצירוף מע"מ, כאשר השמטת תוספת המע"מ בהצעת המחיר, נובעת מטעות סופר. לירון טוענת כי הסכום הכולל אותו התחייבה לשלם למוטי הוא 13 אלף ₪ ואין מקום לתוספת של מע"מ על סכום זה.

6.לירון טוענת שמוטי לא סיים את העבודה כאשר השווי של העבודה שלא בוצעה הינו 3,500 ₪. עוד נטען כי לירון שילמה 3,500 ₪ עבור הצבת מכולה לפינוי פסולת. בפועל המכולה לא הגיעה והפסולת לא פונתה ולירון נאלצה לפנותה בעצמה. נטען כי מוטי הגדיל לעשות כאשר פרק בשטח ביתה של לירון פסולת מעבודה אחרת שביצע. עוד נטען כי מוטי נתן שתי קבלות למרות שקיבל שלושה תשלומים. לירון טוענת כי התמשכות העבודה גרמה לה נזק כלכלי כיוון שנאלצה לדחות את השימוש בקומה שיועדה לשמש עבורה כמקום עבודה. לכתב התביעה צורפו תמונות המתעדות אי השלמת שליכט צבע ופאנלים וחומרי בניין שנותרו במקום. התמונות נושאות את התאריך 29/8/16.

7.מוטי מודה שלא סיים את העבודה ומסביר זאת בסירוב של לירון לשלם את יתרת התשלום והמע"מ לצד התבטאויות מעליבות ופוגעניות. התמונות של חומרי הבנייה מתעדות חומרי בנייה שנותרו במקום בגלל הפסקת העבודה ולא ניתנה למוטי ההזדמנות לקחת אותם משם. מוטי התיימר לצרף לכתבי הטענות צילומים של שלוש קבלות אך בדיון התברר כי רק שתי קבלות הגיעו בפועל לבית המשפט ולתובעת, כאשר הקבלה השלישית הוגשה בדיון. נטען כי לירון אמרה שהיא לא ממהרת עם גמר העבודה בגלל שזו מרפסת שאותה היא רוצה לסגור. לתמיכה בטענה זו נטען לקיומם של צילומים מיום 22/9/16 המראים שבאותו מועד קבלן האלומיניום טרם זומן לסגור את המתחם. נטען כי המתחם צולם שהוא סגור בחלונות רק ביום 21/11/16. נטען כי העבודה שנותרה היא צביעה של החומה והדבקת פאנלים, עבודה שאפשר היה לעשות באמצעות בעל מקצוע אחר בעלות של 500 ₪ לכל היותר. מוטי תובע את יתרת התשלום בסך של 2,000 ₪, את המע"מ בסך של 2,210 ₪, אובדן שני ימי עבודה בשל ההליך המשפטי בסך של 3,000 ₪, הפסד בגין חומרים וכלי עבודה בסך של 5,000 ₪, פיצוי על הפסד 10 ימי עבודה בשל עצירת העבודה בסך של 15,000 ₪ ו – 2,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

8.בדיון שהתקיים היום הכחישה לירון כל אמירה לפיה אינה ממהרת לסיים את העבודה. נטען כי מוטי נעלם לאחר ששולם לו סך של 11,000 ₪ מתוך 13,000 ₪. לשאלת בית המשפט השיבה לירון כי חשבה על האפשרות להביא את בעלה ואביה לדיון , אך לא עשתה זאת כיוון שאביה עובד בדרום ובעלה עובד בצפון. לירון לא ידעה לומר אם קיבלה את הצעת המחיר שצורפה לכתב ההגנה , אך הדגישה כי גם במסמך זה לא בוצעה תוספת של מע"מ. לירון העידה כי לא היתה מסכימה לשלם מעבר ל – 13,000 ₪ וסכום זה התאים לשני הצדדים. לירון הסבירה כי היעוד של הקומה הוא לשמש קליניקה לטיפול באומנות. נטען כי העבודה החלה ביוני והסתיימה בספטמבר. מוטי העיד כי מעולם לא נתבע על ידי אף אחד מלקוחותיו וזו אחת הסיבות שלא תבע מלירון לשלם את הסכומים המגיעים לו בטרם תבעה אותו לירון. מוטי העיד כי שוחח עם אבא של לירון והסכים לסיים את העבודה ובלבד שיתנו לו שקט והפיקוח עליו יבוצע על ידי אדם מוסמך. נטען כי לירון נכנסה להיסטריה והיה קשה לבצע את העבודה בתנאים כאלו. מוטי הסביר כי הרגיש שלירון מחזיקה את הציוד שלו שכלל גם מערבל בטון , כבן ערובה בשטחה ולא אפשרה לו לקחת את הציוד ששייך לו.