תשובה נ' רבי

1.זו תביעה לפיצוי בסכום כספי של 12,170 ₪ שמבוסס על טענה שהנתבע אשר טיפל ברכב של התובע התרשל וכתוצאה מכך זמן קצר אחרי סיום הטיפול המנוע ברכב התובע התחמם והוא נאלץ לקנות מנוע חדש בעלות של למעלה מ-11,000 ₪.

התובע גם עותר לפיצוי בגין הוצאות שונות ומבקש החזר של 400 ₪ ששילם בעד הטיפול.

2.ביום 2.12.16 התובע נכנס למוסך של הנתבע וביקש טיפול רגיל של 7,500 ק"מ עבור הרכב.

לאחר הטיפול נסע הביתה בלי תקלות. האוטו עמד במשך שישי שבת וביום ראשון התובע נסע לכיוון בית חולים מאיר בכפר סבא. לאחר שנסע כ-15 ק"מ הבחין שעולה עשן מהמנוע. התובע עצר את הרכב והמשיך את נסיעתו לבית החולים במונית. לפי בדיקת הרכב המנוע נשרף עקב כך שלא היו מים ברדיאטור. לא ניתן היה להשיג מנוע יד שניה ולכן התובע נאלץ לרכוש מנוע חדש.

3.התובע מסיק מסקנה שמכיוון שהתקלה ברכב התרחשה ימים ספורים אחרי הטיפול ושהרכב כמעט ולא נסע, שטיפול של הנתבע היה רשלני. יודגש שלא הובאה ראיה כלשהי בפני בית משפט ממקור אובייקטיבי התומכת במסקנת התובע והבת שלו אשר העידה בשבילו: פשוט משוכנעים שהטיפול אצל הנתבע היה רשלני.

4.עמדת הנתבע היא שאין כל קשר בין הבעיה עם המנוע לבין הטיפול שנעשה במוסך הנתבע. בעת הטיפול החליפו שמן מנוע ומסנן וכך מסר בנו של הנתבע בבית המשפט:

"בדקנו מים כל רכב בודקים... הרכב יצא ביום שישי בצהריים האוטו נסע לעיר עמד שישי שבת. מדובר באוטו ישן".

(עמ' 2 בין השורות 8-10).

הנתבע גם טוען שדובר ברכב שעל הכביש משנת 1998 שעשה למעלה מ-330,000 ק"מ ושהתובע היה צריך באופן שגרתי לבדוק את כמות המים ברדיאטור. כמו כן אם הרכב יצא מהמוסך ללא מים ברדיאטור הרכב לא היה מגיע לבית של התובע. באותה מידה הרכב נסע 15 ק"מ לפני התקלה ביום א' וכך מסר בנו של התובע לבית משפט: "אם היה בעיה שיצא מהמוסך היה מתחמם עד הבית שלו אם לא היו מים".

(עמ' 2 שורות 11,12).

5.התובע השיב לטענות אלו ומסר שהוא לא מבין בכלי רכב אבל בעת הנסיעה ביום ראשון לא היתה לו התראה כלשהי על כך שהמנוע מתחמם וכך אמר התובע: "המחוג הוא קטן בקושי אפשר לראות את זה... אין אור כזה שמזהיר. לא שמתי לב למחוג".

(עמ' 2 שורות 18-20).