ת"ק 5497-09-14 מכלוביץ נ' זלצר ואח'

זוהי תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע בתאונה שקרתה ביום 5.8.14 בה היה מעורב רכב הנתבע 1 שבוטח על ידי הנתבעת 2.

התובע סיפר בעדותו כי נסע והגיע בסמוך לרמזור. לפני הרמזור, בנתיב הימני גם על הכביש וגם על הרמזור, מופיע ישר וימינה. מסלול אמצעי, מופיע גם על הכביש וגם על הרמזור, אך ורק ישר. המסלול השמאלי, אך ורק ישר. באופן פתאומי, "חתך" הנתבע 1 מהמסלול האמצעי ימינה ופנה. כשהוא עשה את הפנייה החדה הזו ימינה, נאלץ התובע לבלום, ועלה עם הגלגל הימני על המדרכה כדי למנוע את התאונה, ועם הפגוש השמאלי שלו פגע בחלק הימני האחורי של רכב הנתבעת.

הנתבע סיפר כי בקרבה לרמזור אותת כשראה במראה האחורית שאין לו משהו שמפריע לו, החל לפנות ימינה ובלם. פתאום נפגע מאחור. לדבריו, היה במקביל לנתיב כאשר קיבל את המכה, ולכן היתה המכה באמצע הפגוש האחורי. הוא הוסיף כי התובע נסע מאד מהר והצליח לסובב את ההגה ולעלות על המדרכה ולכן פגע בו בצד ימין וכי הנתבע לא ראה אותו לפני הפגיעה.

הנתבע אישר בחקירה הנגדית כי היה בנתיב האמצעי המורה רק ישר. אין חולק כי התובע היה בנתיב ימין. אין גם מחלוקת כי היה זה הנתבע שסטה לנתיב נסיעת התובע. הנתבע אמר בעדותו כי לא ראה את התובע לפני הפגיעה ולכן איני מקבל את עדותו כי התובע נסע במהירות שאינה חוקית או שאינה תואמת את תנאי הדרך.

התובע סיפר כי נאלץ לעלות על המדרכה כדי להמנע ככל האפשר מתאונה, וגם הנתבע אישר זאת. אני סבור שהפעולה שביצע התובע היתה כתגובה ספונטנית לסטיית הנתבע מנתיב לנתיב, ופעולה זו מעידה כי הנתבע הפתיע את התובע וזה מה שאילץ את התובע לסטות לעבר המדרכה. אמנם, זכותו של הנתבע לסטות מנתיב לנתיב, אולם עליו לעשות זאת בזהירות ותוך התחשבות בתנאי הדרך וברכבים אחרים המצויים בנתיב אליו הוא מבקש לסטות. סבורני כי בנסיבות המקרה סטה הנתבע בחוסר זהירות ובפתאומיות, והדבר לא הותיר לתובע הרבה ברירות זולת לסטות למדרכה בנסיון למנוע את התאונה, אף שהדבר לא צלח, בסופו של דבר.

לאור האמור לעיל, דין התביעה להתקבל.

הנתבעים ישלמו לתובע 5,186 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 2.9.14 בתוספת אגרת משפט בסך 50 ₪ והוצאות משפט בסך 500 ₪.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מקבלת פסק הדין.