וקסלר נ' ליינוובר

התובע והנתבעת מתגוררים בדירות נפרדות בבית משותף, כאשר הנתבעת מתגוררת קומה מעל דירת התובע.

התובע מספר שביום 25.12.16 נקרא יחד עם שכנים נוספים בבית המשותף, לסייע לנתבעת, שמי גשם הציפו את מרפסת דירתה וחדרו לסלון דירתה.

התובע מספר שהגיע לדירת הנתבעת, והבחין בכך שצינור הניקוז במרפסת דירת הנתבעת סתום, ומשום כך לא מתנקזים המים.

התובע מסר לנתבעת פרטים של שרברב המוכר לו, והיא הזמינה את אותו שרברב אשר פתח את הסתימה ואיפשר את ניקוז המים.

כששב התובע לדירתו, גילה כתמי רטיבות בתקרה ובקירות המטבח, רטיבות שלטענתו נגרמה מחלחול המים ממרפסת הנתבעת.

התובע טוען עוד, שהמים מדירת הנתבעת פגעו בצינורות החשמל בדירתו וגרמו להפסקות חשמל.

השרברב שהגיע למקום, הוזמן לדירת התובע, ואישר את השערת התובע, שהרטיבות בדירתו נגרמה מהמים שהצטברו במרפסת דירת הנתבעת.

בעקבות זאת ביקש התובע מהנתבעת לפצותו על נזקיו אך היא סירבה לבוא ולבחון את הנזקים בדירתו.

התובע צירף מכתב מאותו שרברב וכן חוות דעת שמאי, שהעריך את הנזקים בדירת התובע בסך של 4,000 ₪.

התובע מבקש גם פיצוי על עוגמת נפש, בגין הפסקות החשמל והריחות הרעים בדירתו.

התובע מוסיף ומבקש פיצוי על נזק רפואי שנגרם לו בעקבות האירועים.

התובע טוען שהנתבעת אחראית לנזק משום שלא דאגה לניקוז המים ממרפסת דירתה.

הנתבעת טענה להגנתה, שהתובע הגיע לדירתה באותו ערב ביוזמתו, וכאשר הגיע התובע, הנתבעת כבר הייתה מודעת לבעיית הניקוז במרפסת דירתה.

הנתבעת טוענת שהסתימה במרזב האמור לנקז את המים ממרפסת דירתה, הייתה כמטר וחצי בתוך המרזב, כאשר בקטע שבין מרפסת הנתבעת לבין מרפסת התובע, מעבר המים היה חופשי.

הנתבעת טוענת שלא קיימת אפשרות שנגרם נזק לדירת התובע כתוצאה מהצטברות המים במרפסתה.

היא מבקשת שלא לייחס משקל למכתב השרברב בהיותו ידיד של התובע.

הנתבעת טוענת שהתובע מנע משמאי מטעמה לבדוק את הנזק הנטען.