ת"ק 54941-12-14 עמוס נ' קרסו מוטורס בע"מ

תביעה לפיצוי בגין נזק כספי שנגרם לתובע עקב ליקויים ברכב שקנה מהנתבעת אשר התגלו בתקופת האחריות. עלות הרכב בקנייתו: כ- 180,000 ₪.

הנזק הנתבע נחלק לשלושה סוגים:

א. התקלפות העור בהגה ובראש ידית תיבת ההילוכים (להלן:" הידית"). הנתבעת אינה חולקת על קיומו של נזק זה ועל חובתה לתקנו על ידי החלפת החלקים אך בעוד היא טוענת כי החלקים היו זמינים תוך 5 ימים וכי התובע הוא שמיאן להגיע למוסך השירות להחלפתם, טוען התובע כי הנתבעת לא סיפקה את החלקים הנ"ל עד שבסוף מכר את הרכב תוך שהוא מפסיד בגין ליקוי זה. התובע הגיש את חוזה המכר ת/1 בו מצהיר הקונה כי מודע לליקוי זה וכי מתחייב שלא יתבע את הנתבעת בגינו. תאריך חוזה המכר שנזכר בכתב ההגנה אך לא נזכר בכתב התביעה הוא חמישה ימים לאחר הגשת התביעה.

ב. ארבע צלחות- התובע טוען כי הצלחות התעקמו והיו צריכות החלפה. הפגם נגלה בקילומטר ה- 43,000 . משפנה אל הנתבעת, טענה היא כי האשם רובץ לפתחו של התובע. לטענתה היה עליו להגיע למוסכי הנתבעת בקילומטר ה - 40,000 ולא בקילומטר ה - 43,000 . הנתבעת אף טענה כי הדבר נרשם בחשבונית שנמסרה לתובע בטיפול ה - 30,000 . התובע אינו מכחיש כי קיבל את החשבונית הנ"ל וכי כתוב בה כי עליו להעמיד את הכרב לבדיקת בלמים אחוריים בעוד 10,000 קילומטר של נסיעה אך מוסיף כי הוא לא חתום על החשבונית וכי אין בה כדי להסיר את האחריות משכמה של הנתבעת שמכרה לו ,לטענתו, רכב שיצא מהחברה עם ארבע צלחות פגומות.

ג. נזק לא ממוני.

דיון והכרעה:

הקילוף בעור ההגה והידית-

המחלוקת סביב זה היא כאמור, מדוע לא הוחלפו חלקים אלה, האם בגלל שהתובע התחמק מהחלפתם, או שמא בגלל שהנתבעת לא סיפקה אותם?