ת"ק 54902-10-13

עניינו של תיק זה, סביב מחלוקת בטענה לפני אספקת שירות לו התחייבה הנתבעת. הסכום הנתבע 2,250 ₪.

טענות הצדדים

1. ביום 08.10.2013, התקיים מפגש תושבים, לקראת בחירות מוניציפאליות בבית הקפה של הנתבעת. גדר המחלוקת נדון בשאלה האם הוסכם "לסגור" את בית הקפה לצורך קיומו של מפגש זה והאם סופק השירות בגינו שולמה התמורה.

2. בכתב התביעה טוען התובע, כי הוסכם שיגיעו עד -30 משתתפים וישולם לנתבעת סך של 1,300 ₪ וכי בית הפה לא ייסגר. בפועל הגיעו שמונה משתתפים, ולטענת התובע, בבית הקפה סעדו, אותה עת, לקוחות אחרים. התובע טוען עוד, כי לאור מספרם המצומצם של המשתתפים, סוכם עם מנהל בית העסק, בשם אסי (להלן: "אסי"), כי יתרת התשלום שבין הסכום שהוסכם לכתחילה ובין הסכום ששולם עבור שמונת המשתתפים, בסך של 1,235 ₪ ייועד עבור אספקת שירותי קייטרינג עבור התובע באותו שבוע או בשבוע שלאחריו. התובע הציג חשבונית מס על תשלום הסך הנ"ל וטען כי הנתבעת לא סיפקה את שירותי הקייטרינג להם התחייבה או כל שירות אחר ולא השיבה לו את כספו. בין לבין, לטענת התובע, עזב אסי את הארץ, ובעל המקום סירב להחזיר לתובע את כספו. התובע תובע את הכסף ששילם וכן זמן טרחה ועוגמת נפש.

3. בכתב ההגנה טוענת הנתבעת כי סוכם עם התובע על סגירת בית הקפה ועל תשלום סך של 3,000 ₪ תמורת כך, וכי על התובע לשלם את ההפרש בסך 1,700 ₪. נטען כי בית הקפה מכיל 35 מקומות ישיבה, ומשכך מפגש בסדר גודל שתוכנן על ידי התובע חייב את סגירת החלל הפנימי של בית הקפה, ולא אפשר ללקוחות להזמין מקום ישיבה בפנים. הנתבעת מכחישה כי מחיר המזון שנדרש בפגישה המצומצמת שהתקיימה היה 75 ₪ לשמונה סועדים, בהינתן שכוס קפה עולה 12 ₪. עוד הכחישה הנתבעת, כי הוסכם על אספקת שירותי קייטרינג לתובע, וטענה שנערכה למפגש המיועד עם 30 משתתפים, הכינה מזון בהתאם לכך והמזון נזרק.

4. התובע ונציג הנתבעת העידו וחזרו על טענותיהם.

5. התובע חזר בעדותו על הטענה, כי סוכם עם אסי, לא לסגור את בית הקפה במועד מפגש התושבים, והבהיר כי מדובר במפגש לקראת הבחירות המוניציפאליות, והמארגנים היו שמחים בחשיפה לאנשים נוספים. התובע העיד, כי אחת הנציגות של המארגנים, הגב' נופית, היא שערכה את הסיכומים. לדבריו, הסיכומים נעשו טלפונית עם אסי, ולא ראה את נציג הנתבעת שנכח בדיון ביום המפגש עצמו. עוד העיד התובע כי גודל בית הקפה של הנתבעת הוא מעט גדול יותר מאולם בית המשפט, בו נערך הדיון, ובהיותו לקוח קבוע טען כי המקום אינו עמוס בד"כ, ועל אחת כמה בימי אמצע השבוע בשעה 19:00. התובע חזר בעדותו על טענתו, כי שמונת המשתתפים במפגש היו צריכים לשלם 75 ₪ לבית הקפה, אולם הוא לא שמר את החשבונית. התובע לא ידע לומר בעדותו האם הנתבעת הכינה מזון לכמות המשתתפים שהוזמנה באותו היום ולדבריו, הציע לקחת את מוצרי המזון שהוכנו לקראת הפגישה, אולם המזון לא סופק.

7. מטעם הנתבעת העיד אחד הבעלים (להלן: "נציג הנתבעת"). לדברי נציג הנתבעת בעדותו, הוא עצמו נכח בעת הסכומים הטלפוניים עם אסי, שניהל את בית הקפה וחדל לעבוד בנתבעת, והוא נתן לאסי אישור על הסכום, השעה ומספר המשתתפים. לדבריו, סוכם כי המקום ייסגר. נציג הנתבעת העיד כי נכח בבר ביום המפגש, ובית הקפה נסגר למשתתפי הכנס. על פי עדות נציג הנתבעת סוכם על תשלום בסך של 3,000 ₪ לכל הערב. הנתבעת נערכה מראש והכינה אוכל ל-30 איש והכל נזרק לפח, כי אוכל מתקלקל. נציג הנתבעת לא הציג את חשבונית עלות שמונת המשתתפים שהגיעו למפגש, והעיד "אין לי חשבונית". (פר' עמ' 3 שו' 10). לדבריו, עלות החזקה לשעת ערב של בית הקפה היא 500 ₪ לשעה, והתובע גרם לכך שהנתבעת לא קיבלה הזמנות עבור הערב ולא הכניסה אנשים.

8. מנהל המסעדה, אסי, עמו לטענת התובע סוכמו הדברים, לא העיד. על פי הנטען בכתב התביעה הוא עזב את הארץ ביום 16.10.13, אולם התובע העיד כי הוא חזר לארץ (פר' עמ' 1 שו' 19). נציג הנתבעת העיד כי אסי כבר אינו עובד בנתבעת ואין לו קשר עמו. התובע העיד כי את הסכומים ערכה אחת מנציגות המארגנים, נופית, אולם היא התגייסה ולא יכולה הייתה להגיע לעדות ולו יכול היה להביאה לעדות היה עושה זאת. בישיבת יום 24.3.2014 ביקש התובע לדחות את הדיון על מנת לזמן לעדות את אסי, מנהל בית הקפה במועד האירוע, את הגב' נופית סגל עמה סוכמו הדברים ואת הגב' שירה מירב. הדיון הנדחה התקיים בפני ביום 22.06.2015, הגורמים שסיכמו את הדברים, ה"ה אסי ונופית, לא הובאו לעדות.

9. הגב' שירה מירב, העידה בפני והבהירה כי הייתה אחראית המשמרת בבית הקפה והיא זו שהעבירה אז למנהל בית הקפה, אסי, שהתובע מבקש שולחן לכנס של 15-30 אנשים. לדבריה, מדובר בשולחן גדול, אך לא כזה שסגר את המקום. בפועל, על פי העדה, המסעדה לא נסגרה בזמן הכנס, היו עוד שולחן של נשים והיו גם שולחנות בחוץ. העדה הבהירה בעדותה, כי היו שלטים שהזמינו את הציבור להשתתף בכנס, כך שהדבר יצר פרסום לעסק. לדבריה, בית העסק מכיל 9 שולחנות בפנים ו- 5 או 6 שולחנות בחוץ, והיה מקום לעוד אנשים, שלא הגיעו כי ניהול בית הקפה היה כושל. העדה הבהירה בעדותה כי עבדה במשמרת גם ביום האירוע, בתפקיד אחראית המשמרת, ונכחה לאורך היום במקום, גם ביום וגם בערב וכן הייתה גם מי שסגרה את הקופה באותו היום. לדבריה, מה שהוכן לכנס היה פירות חתוכים שהם קיבלו חינם מהירקן הסמוך. לא נזרק שום דבר ולגבי העוגות שהובטחו בכנס, סוכם להביא לכנס אחר שיתקיים שבוע לאחר מכן, אולם: "אסי נסע לחו"ל. הכסף שולם ולא התקבלה תמורה עד היום" (פר' עמ' 4 שו' 22-23). העדה חזרה בחקירתה הנגדית לשאלות נציג הנתבעת על דבריה והבהירה לנציג הנתבעת כי לא סגרו את המקום בהוראתו.

דיון והכרעה:

10. לאחר שבחנתי את כתבי הטענות, העדויות וטענותיהם של שני הצדדים הגעתי להחלטה על יסוד כל אלה, לקבל את התביעה, אם כי בחלקה. אפרט להלן טעמי.

11. אין חולק, כי התובע קיים כנס משתתפים פוליטי בבית הקפה של הנתבעת. אין גם חולק כי הכנס יועד לכ-30 משתתפים ובפועל הגיעו אליו 8 משתתפים. אין גם חולק כי התובע, כעל פי חשבונית שהציג שילם לנתבעת סך של 1,235 ₪. גדר המחלוקת הוא בשאלות הבאות: האם הוסכם לסגור את בית הקפה למשתתפי הכנס, מה גובה התשלום שסוכם, ומה סוכם לגבי היתרה, אם סוכם. בכל שאלות אלה, הגעתי לכלל דעה, על פי החומר שלפניי, לקבל את טענות התובע.

12. התובע הבהיר בעדותו כי לא סוכם על סגירת בית הקפה, ומאחר שדובר בכנס מוניציפאלי והיה חשוב למארגנים לפתוח את בית הקפה לציבור הרחב. עדות זו אני מקבלת. עדות התובע נתמכת בעדותה האחידה והכנה של העדה הגב' שירה מירב, ממנה התרשמתי ואותה מצאתי לקבל. העדה, הגב' מירב, עבדה בנתבעת במועד האירוע בתפקיד אחראית המשמרת. העדה הבהירה בעדותה, כי היא זו שהעבירה את דרישות התובע למנהל בית הקפה, וכי התובע ביקש אמנם שולחן גדול, אבל לא לסגור את המסעדה. הגב' מירב העידה כי בפועל המסעדה לא נסגרה, ובתוך בית הקפה סעדו לקוחות נוספים ("שולחן נשים", כלשון העדה) והיו סועדים נוספים בחוץ. על פי העדה, המקום מכיל, 45 סועדים, בתשעה שולחנות בפנים וחמישה או ששה שולחנות בחוץ, כשבכל שולחן 4 כסאות ויש גם ספות לישיבה. לדבריה, הבעלים, נציג הנתבעת בדיון, הורה לפזר את השולחן הגדול ולא לסגור את המקום והיה מקום לאנשים נוספים. העדה חזרה על דבריה גם בחקירתה הנגדית, והבהירה כי בשל ניהול כושל אנשים לא פקדו את בית הקפה.

עדות זו של הגב' שירה מירב, תומכת בגרסת התובע וסותמת את הגולל על טענות הנתבעת.

13.לא נעלם מעיני, כי התובע אישר בעדותו כי הסכומים לגבי האירוע נעשו בין הגב' יפית, אחת ממארגנות המפגש, לבין אסי מנהל בית הקפה מטעם הנתבעת, וכי אלה לא הובאו לעדות על ידי התובע. זאת הגם שהתובע ביקש לדחות את הדיון מיום 24.3.14 לצורך זימונם.

אף כי ככלל יש לזקוף מחדל זה לחובת התובע, עדותה של הגב' שירה מירב, יש בה לתמוך את עדותו של התובע ובהעדפתה על פני עדות נציג הנתבעת. הגב' מירב עבדה בנתבעת במועד האירוע בתפקיד אחראית משמרת. הגב' מירב העידה כי היא זו שהעבירה את דרישת התובע למנהל בית הקפה, אסי, ועדה זו תמכה בדבריה בעדות התובע ואישרה כי לא סוכם על סגירת המקום. נתתי דעתי לקיומם של קשרי ידידות בין התובע לבין העדה, אולם, התרשמתי מכנותה של העדה ומצאתי לקבל את דבריה כי הסכימה להתייצב לעדות מטעמו של התובע, עוד טרם נקרם הקשר בין השניים.