בן ארוש נ' יוסף

לפניי תביעה על סך 29,428 ₪ הנוגעת לנזקי התובע, כתוצאה מהשכרת דירתו לנתבע.

העובדות הדרושות לעניין

1. התובע הינו הבעלים של דירת קרקע מושא התביעה (להלן: "הדירה").

    

2. בין התובע לנתבע נחתם הסכם שכירות, לתקופה שבין 15.9.2013 לבין 15.19.2014, לפיו דמי השכירות שעל הנתבע לשלם לתובע כל חודש הם 2,600 ש"ח לחודש. בנוסף, התחייב הנתבע לשלם את מיסי הארנונה, חשבונות המים והחשמל. סעיף 18 להסכם קובע כי על כל עיכוב בפינוי ישלם הנתבע לתובע סך 75 דולרים (ארה"ב) לכל יום עיכוב. כמו כן נקבע כי השוכר אחראי לנזק שייגרם לדירה או לתכולתה.

    

   טענות התובע

3. סכום הנזק אותו דורש התובע מורכב ממספר ראשים: ראשית, בנוגע לתשלום שכר הדירה, נטען כי החל מהחודש הראשון הנתבע לא עמד בתשלומיו, השיקים שמסר – חוללו, והשיקים החלופיים שנתנו לאחר פניותיו לנתבע, אינם מכסים את מלוא הסכום. לטענתו, שולם עבור חודש אפריל 2014 סך 1,850 ₪ ועבור חודש מאי 2014 לא נתקבל כלל תשלום, כך שהנתבע חב לו סך 3,350 ש"ח.

    

4. עוד לטענתו, השחית הנתבע הדירה, שבר קיר הפרדה בתוך הדירה, שבר את דלת האמבטיה וריסס בצבע ("גרפיטי") כיתוב על דלת הדירה.

    

5. בנוסף, לא שולמו חשבונות ארנונה ומים, בסך 541 ₪ ו-228, ₪, והתובע נאלץ להסדירם בעצמו, לאחר הטלת עיקול.