ת"ק 54700-04-15

1.בתביעה שלפניי, עותרת התובעת לחייב את הנתבעת לפצותה בסך 1,000 ש"ח בגין נזקיה עקב הפרת ההסכם בין הצדדים.

2.בכתב התביעה טוענת התובעת, כי היא הזמינה שירותים מן הנתבעת המספקת שירותי טלפון סוללאריים. עפ"י הנטען רכשה התובעת מן הנתבעת שירותים עבור שני קווים וכי בחודש 1/2015 הודיעה התובעת לנתבעת על הפסקת קבלת שירות מן הנתבעת מאחר ורכשה שירותים עבור שני המכשירים שהיו ברשותה מחברת "הוט מובייל". עפ"י התובעת, הנתבעת המשיכה לגבות ממנה סך 110 ₪ בגין שני מנויים. התובעת ביקשה לבטל את חובותיה אצל הנתבעת ולפצותה בסך 1,000 ₪ בגין עוגמת הנפש.

3.הנתבעת כפרה בטענות התובעת. עפ"י הנטען מועד ניוד שני המספרים (ולמעשה המועד שבו הפסיקה התובעת לקבל שירות מן הנתבעת) הוא 27.1.2015 ולא מועד הזמנת הקווים מחברת "הוט מובייל" (עפ"י טענת התובעת – ביום 9.1.2015). באשר לתשלומים, מפנה הנתבעת להסכם בין הצדדים (התנאים הכלליים- נספח ב' לכתב ההגנה) לפיו הלקוח משלם מראש בגין כל חודש החל מהיום ה- 25 לחודש ועד ל- 24 לחודש העוקב ועל כן שילמה התובעת בגין חודש 12/2014 ואילו בגין חודש 1/2015 (שתחילתו ביום 25.1.2015) טרם שילמה התובעת הגם שהיא חייבת בגין השירות החודשי למרות שהיא קיבלה שירות עד ליום 27.1.2015. עפ"י הנתבעת בגין היומיים מיום 25.1.2015 ועד ליום 27.1.2015 על התובעת היה לשלם את התשלום החודשי במלואו הגם שלא צרכה שירותים למשך כל התקופה, וזאת כפי שקובע ההסכם בין הצדדים.

4.הנתבעת טוענת כי לא גבתה ביתר דבר מן התובעת שכן היא לא הצליחה לגבות את החוב בגין התקופה מיום 25.1.2015 לאחר שהתובעת ביטלה את הוראת הקבע. הנתבעת טוענת כי אכן עומד לחובת התובעת בספרי החברה חוב סך 108.99 ₪ בגין התקופה שבי2ן 25.1.2015 ועד 24.2.2015.

5.בישיבת יום 01.7.2015 העידו בפניי התובעת ונציגת הנתבעת.

6.לאחר שעיינתי במסמכים שהגישו הצדדים אני מורה על דחיית התביעה. התובעת טוענת כי היא חוייבה בגין חודש 1/2015 אלא שעיון במסמכים מעלה כי הוראת הקבע בגין תשלום 1/2015 שאמור להיות משולם בחודש 2/2015 בוטל על ידי התובעת (ראו מכתב ישראכרט מיום 6.2.2015).

7.הנה כי כן התביעה היא בגין עוגמת הנפש שנגרמה לתובעת אך בשל קבלת מכתב התראה המודיע על קיומו של חוב בסך 108 ש"ח. התובעת עותרת לחייב את הנתבעת בגין עוגמת נפש בשל טענת חוב ששנוי במחלוקת. לטעמי דרישת חוב או מכתב התראה שמפנה בעל דין אינה מהווה עילה להגשת תביעה ובכל מקרה מדובר ב-"זוטי דברים" או דבר של מה בכך. קבלת תביעת התובע, תגרור את בית המשפט לדון בתביעות בטרם התעורר סכסוך אמיתי, שכן אין להלום מצב שכל מי שיקבל מכתב התראה, יפנה לבית המשפט בתביעה בגין עוגמת נפש, בטרם התעורר סכסוך אמיתי וכך ימצא בית המשפט עצמו דן בתביעה ומכריע בסכסוך שטרם בא לעולם רק כדי להכריע אם מכתב ההתראה נשלח כדין אם לאו.

8.אף לגופו של עניין ולמעלה מן הצורך נראה, כי הדין עם הנתבעת. איני מקבל את גרסת התובעת, לפיה ניוד המספרים נעשה ביום 9.1.2015 וסבירה בעיניי יותר הגרסה שהניוד נעשה ביום 27.1.2015 ועל כן זכאית הנתבעת לקבל הסכום המגיע מן התובעת למן התקופה שמיום 25.1.2015 עפ"י הוראות ההסכם. למסקנה זו אני מגיע נוכח המסמכים שצירפה התובעת לכתב תביעתה, לפיהם קיבלה היא את "הסימים" מחברת "הוט מובייל" ביום 24.1.2015 ועל כן אין זה סביר (וטענה זו לא נטענה) כי התובעת לא השתמשה במכשירים מיום 9.1.2015 ועד ליום 24.1.2015 וסביר להניח כי הניוד אכן נעשה ביום 27.1.2015 לאחר קבלת הציוד מחברת "הוט מובייל".

9.המסקנה היא שאני דוחה את התביעה. בנסיבות העניין ולפנים משורת הדין איני מחייב את התובעת בהוצאות.