ת"ק 54604-04-15

תביעה קטנה לתשלום יתרת התמורה החוזית נשוא הסכם למתן שירותים של פיקוח צמוד שנכרת בין התובע והנתבעת לפיו התחייב התובע לפקח על עבודות שיפוץ בבית של הנתבעת והיא התחייבה לשלם לו בתמורה סך של 8,000 ₪ בצירוף מע"מ.

אין מחלוקת כי הנתבעת שילמה לתובע סך של 6,500 ₪ בצרוף מע"מ . בשל חילוקי דעות, טוענת הנתבעת כי אינה חייבת לשלם לתובע את יתרת התמורה החוזית בסך של 1,500 ₪ בצירוף מע"מ.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במוצגים שהונחו על שולחני, באתי למסקנה שיש לקבל את התביעה בחלקה.

השיקולים והנימוקים שהביאוני למסקנה זו יפורטו להלן באופן תמציתי כמצוות תקנה 15ב לתקנות שיפוט בתביעות קטנות תשל"ז 1976:

א. אני רואה לציין ,ברשאית הדברים, כי למרות החשדנות ההדדית , התרשמתי כי שני הצדדים פעלו בתום לב. התובע ביצע עבודה מקצועית וטובה ונתן את המקסימום שהוא יכול לרבות ביקורים תכופים בתדירות אף גבוהה מהנדרש. הראיה הטובה ביותר לכך היא העובדה שהנתבעת יצאה מרוצה מהעבודה של קבלן השיפוצים ולא הכחישה את הטענה עליה חזר התובע מספר פעמים במהלך הדיון כי נתנה לקבלן בונוס. לשאלת בית המשפט אם הנתבעת תגמלה בבונוס את קבלן השיפוצים אזי מדוע תנסה לגזול חלק מהמגיע לתובע לא נתן התובע תשובה משכנעת.

ב. היכן מונח ,אפוא, סלע המחלוקת? התברר במהלך הדיון כי הנתבעת מפרשת את החוזה ככולל גם פיקוח על עבודות הנגרות ואף על החיבור הסופי של מכשירים חשמליים כגון מכונת הכביסה, מדיח הכלים והגז במטבח .

הנתבעת היא פרופ' לרפואה, עולה חדשה מאנגליה. כפי שהיא מבינה את החוזה , היא צריכה להיכנס לבית כשכל דבר תקין לחלוטין כולל החיבור של מכונת הכביסה ושל מדיח הכלים.

לטענת הנתבעת, נמצאו מספר ליקויים בעבודות הנגרות ואף החיבור של מכונת הכביסה ושל מדיח הכלים לא תקין וגורם נזילות. מכאן שהתובע לא השלים את העבודה ולא מגיעה לו מלוא התמורה החוזית.