ת"ק 54430-01-16 ברלוביץ ואח' נ' ג.כ. רהיטים בע"מ

זוהי בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 26.7.16 בהיעדר המבקשים/התובעים, לפיו נדחתה התביעה ונפסקו לטובת הנתבעת הוצאות בסך של 350 ₪.

על פי נימוקי הבקשה, המבקשים לא התייצבו לדיון מאחר שהסיקו מהודעת מזכירות בית המשפט שנשלחה אליהם ביום 19.6.16, כי הדיון הקבוע בתיק זה מבוטל, שכן צויין בגוף ההודעה שההזמנה שנשלחה לידי הנתבעת לא הומצאה כדין. יום לפני הדיון הגישו התובעים בקשה לדחיית מועד הדיון, ואולם הואיל והייתה שביתה במערכת בתי המשפט, לא עלה בידי התובעים לברר אם ניתנה החלטה. המבקשים טענו, כי קיים סיכוי גבוה שהתביעה תתקבל, שכן עיון בתמונות שצורפו לבקשה, מגלה כי סופקה למבקשים ספה פגומה (יצויין שהתמונות שנסרקו בתיק בית המשפט לא ברורות).

הנתבעת התנגדה לבקשה. נטען, כי הבקשה לביטול פסק הדין, איננה מגלה עילה לביטול פסק דין, ולא היה מקום להסיק מהודעת המזכירות בית המשפט כי הדיון מבוטל. ההודעה לגופה התייחסה לעניין אי המצאה זימון לדיון לנתבעת בלבד.

הגישה המקובלת כלפי בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד הינה נקיטת רוחב לב, על מנת לאפשר למבקשים את יומם בבית המשפט. בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, על בית המשפט לבחון אם יש לבטלו מחמת הצדק ולחלופין, אם זה נכון לבטלו מכוח שיקול דעת בית המשפט, כאשר במקרה כזה, יש לבחון במצטבר את סיבת לאי ההתייצבות וכן את סיכויי הצלחת התביעה בנסיבות המקרה. בעניינו, לא הובאה בפני עילה לביטול מחמת הצדק. למבקשים נשלחה הזמנה לדיון כדין, ולא היה מקום להסיק מהודעת המזכירות שנשלחה כשלושה שבועות לפני הדיון, כי הדיון התבטל. כל עוד לא התקבלה הודעת ביטול – היה על התובעים להתייצב לדיון.

באשר לסיבת ההיעדרות, לא התרשמתי כי מדובר בזלזול מופגן, שכן באותו מועד התנהלה שביתה במערכת בית המשפט, לא ניתנו שירותי מזכירות ולא היה בידי המבקשים לבדוק האם הדיון מתנהל כמתוכנן. עם זאת, אין ספק כי המבקשים התרשלו בכך שהשתהו בהגשת בקשה דחיית מועד הדיון, אשר הוגשה יום לפני קיום הדיון האמור, ובכל שלא התייצבו, גם אם לא קיבלו כל החלטה, שכן אין די בהגשת בקשה כדי להביא לביטול דיון. העדר התייצבותם הביא לבזבוז זמן שיפוטי יקר, ולבזבוז זמנה של הנתבעת, ולכן נפסקו הוצאות לחובתם.

באשר לסיכויי התביעה, המבקשים צירפו לבקשתם תמונות מעידות לכאורה על כך שסופקה להם ספה פגומה. יובהר כי, על אף שהתמונות שנסרקו בתיק בית המשפט לא ברורות, נראה כי למבקשים יש טענות וראיות העשויות לסייע למבקשים להוכיח את תביעתם.

לכאורה, היה מקום להורות על ביטול פסק הדין, תוך חיוב התובעים בהוצאות, וקביעת מועד חדש לדיון. ואולם, אם יש בידי בית המשפט סמכות לביטול מלא של פסק הדין, מקל וחומר שיש בידו סמכות לשינוי פסק הדין, כך שבמקום דחיה של התביעה, מדובר יהיה רק במחיקה של התביעה.

ההבדל בין מחיקה לדחייה, הוא כי דחייה סותמת את הגולל על התביעה, ואילו מחיקה מאפשרת הגשת תביעה חדשה.

באופן זה, מצד אחד, לא ימנע מהתובעים להוכיח את תביעתם ולא ישלל יומם בפני בית המשפט. מצד שני, יהיה על התובעים להתכבד ולהגיש תביעה חדשה, לשלם מחדש את האגרה, ולהמתין לתורם לקביעת הדיון, מבלי לקבל "עדיפות" על פני תובעים אחרים, עקב גילו של התיק.