ת"ק 54424-01-14 אסרף ואח' נ' שטיינברג ואח'

התובעים והנתבעים התקשרו, ביום 11.6.13, בהסכם שכירות לפיו התובעים ישכירו לנתבעים דירה ברחוב חומה ומגדל 1, קרית חיים וזאת החל מיום 15.8.13 למשך שנה, בדמי שכירות מוסכמים של 4,500 ₪.

בהתאם להוראת סעיף 8ב' להסכם השכירות, נקבע שאם השוכרים ירצו לפנות את הדירה לפני תום תקופת השכירות, יהא הדבר מותנה בכך שימצאו דייר חלופי לשביעות רצון המשכירים.

בסופו של יום, לא יצא הסכם השכירות לפועל, והנתבעים לא עברו להתגורר בדירה וזאת על רקע השתלשלות העניינים הבאה:

1. ביום 29.7.13 פנתה הנתבעת לתובעים וציינה כי עקב סכסוך שנתגלע בינה לבין הנתבע 2, בן זוגה, היא מבקשת לבטל את ההתקשרות בין הצדדים.

2. ביום 30.7.13 הודיעו התובעים כי הם מבינים את מצבם של הנתבעים אולם, לאור העובדה כי קיים הסכם בין הצדדים, יש להגיע להסדר מוסכם לביטול ההסכם וקביעת התנאים לביטולו, כאשר התובעים דרשו תשלום פיצוי בשווי 3 חודשי שכירות.

הנתבעת מצידה סברה כי על התובעים להסתפק בחודש שכירות אחד, ולחילופין לאור עמדתם, הסכימה כי התובעים יגבו את דמי השכירות על פי השיקים שכבר נמסרו, מדי חודש בחודשו, למשך שלושה חודשים לכל היותר, כאשר במידה וימצא להם דייר אחר, תיפסק גביית התשלומים מהנתבעת.

3. ביום 31.7.13 לאחר חילופי הדברים (כפי שעולה מהחלפת מיסרונים מתועדת) ציינה הנתבעת בפני התובעים כי היא מבקשת שהות לחשוב על כל הענין ואולי בכל זאת הנתבעים יחליטו לעבור ולהתגורר בדירה, תוך שציינה כי במידה ולא, היא תעביר לתובעים את דמי השכירות עבור שלושה חודשים ב- 15.8, המועד שהיה מיועד לתחילת תקופת השכירות.

4. למחרת משלוח אותו מסרון, וככל הנראה גם בעקבות שיחות שהתקיימו בין התובעת לנתבעת, הודיעה הנתבעת לתובעים כי בכוונת הנתבעים, למרות הכל, להכנס לדירה, והצדדים עמדו בקשר ביחס להעברת חלק מחפציהם של הנתבעים לדירה, עוד קודם למועד הכניסה לדירה.

5. ביום 5.8.13, לפי דרישת התובעים, נפגשו הצדדים אצל עורך דין וזאת על מנת להסדיר את ההתקשרות בין הצדדים. פגישה זו נדרשה על ידי התובעים נוכח חששם, בעקבות התנהלות הנתבעת מולם, כי ההסכם שנערך בין הצדדים, אינו מספק עוד ויש לעגן את התחייבות הנתבעת כלפיהם ביחס לפיצוי במידה והנתבעים לא יכנסו לדירה, או לא יעמדו בהסכם, למרות הכל.