ת"ק 54370-05-15 בן שבת נ' עירית אור עקיבא

בפני תביעה כספית בסך 19,300 ₪ לפיצוי בגין נזקים אשר לטענת התובע, שהינו בעליו של בית מגורים ברח' רוטשילד 22 באור עקיבא ( להלן: "הבית"), נגרמו לו כתוצאה משני פיצוצים שארעו בקו צינור מים ראשי השייך לנתבעת ועבר בתקופה הרלבנטית בחצר ביתו.

כתב התביעה המקורי אשר הוגש לבית המשפט ביום 28.5.15 הועמד על סך של 7,300 ₪ בעקבות פיצוץ שארע ביום 30.11.14 (להלן: "הפיצוץ הראשון") ואולם ביום 2.11.15 ביקש התובע לתקנו בהעמדת הסכום הנתבע על 19,300₪ עקב פיצוץ נוסף שלטענתו ארע מאז, ביום 10.7.15 (להלן: "הפיצוץ השני").

טענות התובע 

בעדויותיהם בבית המשפט סיפרו התובע ואשתו כי בעבר – כשנתיים קודם לכן - כבר ארע פיצוץ דומה בקו המים הראשי הנדון שעבר בחצר ביתם וכי אז פיצתה אותם הנתבעת בסכום של 5,000 ₪. דא עקא, שמאז ארעו שני הפיצוצים הנוספים אשר הסבו להם את הנזקים נשוא התביעה.

לגרסת התובע, בעקבות הודעתו לנתבעת אודות הפיצוץ הראשון מיום 30.11.14 הגיע אליהם נציג מטעמה, מר אוחנה, אשר חפר בור ותיקן את הפיצוץ, אך הותיר את הבור פתוח וזה נשאר כך למשך זמן רב. התובע טוען כי מדובר היה בבור עמוק שסיכן את דיירי ובאי הבית ופגע בגינה וכי הוא נסגר בסופו של דבר רק לאחר פניות חוזרות ונשנות רבות שלו אל הנתבעת.

באשר לפיצוץ השני שארע ביום 10.7.15 טענו התובע ואשתו כי זה אמנם תוקן אלא שמצב חצרם לא הושב לקדמותו על ידי הנתבעת: "...כל השביל שם, כמות המים, הרימו את כל הריצוף שהיה בשביל, הקרמיקות גם... רק בפעם האחרונה הם עשו מעקף. עכשיו הצנרת לא עוברת אצלי בשטח. היום קניתי כמה יריעות, שמתי אותן בינתיים פרוביזורי כי עם גשם כזה אני לא יכול לעבוד...".

להמחשת מצב החצר אחרי הפיצוץ השני ומאז ארע, הוגשו התצלומים ת/3 והדיסק ת/4 ולהוכחת הצעת המחיר לביצוע העבודה והחומרים שנרכשו הוגשו החשבונית ע"ס 3,000 ₪ - ת/1, והצעת המחיר לדשא סינטטי (מטעם אחד ששמו דרור) מיום 24.10.15 ע"ס 3,940 ₪ - ת/2.

טענות הנתבעת

בכתב ההגנה שהוגש מטעמה במענה לכתב התביעה המקורי (לפני שתוקן), טענה הנתבעת כי הפיצוץ הראשון ארע ביום שישי 28.11.14 ולא ב- 30.11.14 וכי התובע לא ביקש ממנה להשיב את מצב החצר לקדמותו בעקבותיו. הנתבעת הביעה נכונותה לפצות את התובע בגין החומרים שנרכשו והעבודה שבוצעה על ידו בסך כולל של 3,000 ₪, אך סרבה לפצותו בגין היעדרות מן העבודה למשך 3 ימים ובגין עוגמת הנפש שהוא טוען לה. בעדותו בבית המשפט אמר נציג הנתבעת, מנכ"ל העיריה, מר רחמים צאלח: "...זה לא כצעקתה. היה פיצוץ. בקשנו מהם או להביא את המצב לקדמותו ולהביא לנו חשבוניות או לקבל פיצוי בהתאם להצעות מחיר. הצענו להם פשרה מאחר ומדובר בכספי עירייה, כספי ציבור, יש לנו חשב מלווה שלא כל כך ממהר לחתום על צ'קים ואז אמרו להם: תתקנו ותביאו הצעת מחיר...".

גם מר שמעון אזולאי, מי שתיקן את הפיצוץ הראשון בפועל, טען בעדותו כי מדובר היה בפיצוץ שארע ביום שישי אחר הצהריים ואמר: "...הפיצוץ היה אחרי הצהריים ביום שישי, זאת אומרת הוא לא לקח חופש באותו יום. למחרת יש יום שבת וביום ראשון אם הביאו לו חול, לא צריך עוד יומיים.." וכן: "...תיקנתי את הפיצוץ והשארתי את הבור פתוח כי צריך היה למלא אותו באדמה ואז לגלגל חזרה את הדשא ואז חיכו למהנדס העיר ולראש העיר כדי להחליט מה עושים עם הצינור. אחר כך באו וכיסו להם את הבור, לא אני כיסיתי". מר צאלח הוסיף ואמר: "אני דאגתי לכיסוי הבור... אשתו של התובע פנתה אלי, הבאתי כף של חול ועובדים וכיסיתי את הבור. אני לא יודע אם הם סידרו את הדשא. כיסיתי את הבור והלכתי". אלא שלכך הגיב התובע באמרו: "אני השתמשתי בשקי אדמה שמר צלאח הביא למקום ואני זה שכיסיתי את הבור והדשא לא ניתן להשתמש בו, זה מטר וחצי של חול שעלה מלמטה והגיע עד לצד השני מלמטה... קניתי אז חומרים כי הם לא הסכימו לפצות אותי, אני סדרתי את הדשא לבד...".

בכל הנוגע לפיצוץ השני מ- 10.7.15 אמר מר אזולאי: "כשהגעתי לתקן את הפיצוץ השני הדשא היה במקום והיתב שלולית של מים, קבלנו החלטה לא לתקן את הבור באותו מקום, עשינו מעקף מסביב לבית שלהם ועשינו ניתוק לצינור הזה".

לנוכח טענות התובע כי יש בידיו אישור לימי חופש שהוא לקח ממקום עבודתו לאחר הפיצוץ הראשון, החלטתי לאפשר לו את הגשת האישור והוא עשה כן – ר' גליון הנוכחות שלו בעבודה המלמד על חופשה שנלקחה בין 30.11.14 ל- 2.12.14 (3 ימים). בנוסף לכך צירף התובע הצעת מחיר מיום 10.10.15 שניתנה לו על ידי מר אוחנה - הצעה הכוללת התקנת דשא סינטטי, חומרים, תיקון הריצוף והנחת חלוקי נחל, ע"ס 15,000 ₪.