עזרא נ' ארביטר

מונחת לפני תביעה שעניינה נזק לכלי רכב אשר היה מעורב בתאונת דרכים שארעה ביום 16.8.16 בכביש 471. התובע טוען לנזקים בסך כולל של 3,599 ₪ בגין הפסדי פוליסה והפסד ימי עבודה ונסיעות.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

התובע טוען, כי התאונה ארעה עת נסע בכביש 471, כאשר בלם את רכבו בעקבות רכב שבלם לפניו באופן מפתיע ורכב הנתבע שנסע מאחוריו פגע בו. הנתבע מצדו טוען, כי הוא נסע בנתיב הימני ואילו רכב התובע, שנסע בנתיב השמאלי, בלם במפתיע בעקבות בלימת רכב לפניו, ותוך כדי כך סטה בפראות לנתיבו. לטענתו, הוא ניסה להתחמק מפגיעה, בכך שהפנה את רכבו בחדות לעבר הירידה לכביש 6, ובמהלך ניסיון זה השתפשף חלקו האחורי ימני של רכב התובע בחלקו השמאלי האחורי של רכבו, ומאחר שלא הצליח להפנות את רכבו במלואו ליציאה לכביש 6, פגע רכבו חזיתית במעקה הבטיחות.

בדיון לפני העיד התובע, כי הרכב שנסע לפניו בלם בפתאומיות, וכי בשניות האחרונות עלה בידו לבלום את רכבו, אך רכב הנתבע שנסע מאחוריו לא הצליח לבלום, נכנס בו מאחור, ומשם נהדף אל כל אורך הרכב ולמעקה הבטיחות בצד. הנתבע מצדו העיד, כי התובע נסע בנתיב השמאלי בעוד שהוא נסע בנתיב הימני, וכי בעת שהתובע בלם בעקבות הרכב שבלם לפניו, הוא סטה ימינה לנתיבו. הנתבע העיד, כי על מנת שלא לפגוע ברכב התובע, הוא הטה את רכבו ימינה, לכיוון היציאה לכביש 6, וכי התובע הוא שפגע ברכבו, ולא להיפך.

לאחר שבחנתי את כתבי הטענות, ובכלל זאת את הודעות הצדדים מזמן אמת ואת תמונות הנזק לרכב התובע, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות האירוע, לגרסתו, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להידחות.

כידוע, המוציא מחברו – עליו הראיה. מכאן, שהנטל להוכיח את התביעה, הן באשר לנסיבות התאונה והן באשר לנזקים, מוטל על כתפי התובע. במקרה דנן, המדובר בגרסה כנגד גרסה, כאשר הנזקים ברכב התובע – פגיעת בפינה ימנית אחורית ושפשוף עד אמצע הרכב – יכולים להתיישב גם עם הגרסה שהציג הנתבע לאופן קרות התאונה.

לאור האמור אני דוחה את התביעה. לפנים משורת הדין אין צו להוצאות.

המבקש לערער על פסק הדין רשאי להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 15 ימים.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.