ת"ק 54146-06-15 לרנר נ' פרילוצקי

לפניי תביעת התובע, סוכן ביטוח, לתשלום 1,000 ₪ עבור טרחתו בהשגת פיצוי לנתבע מאת צד ג'.

הנתבע היה מבוטח באמצעות התובע בהראל חברה לביטוח בע"מ מיום 1/8/11 עד ליום 31/7/12 וביום 26/5/12 היה מעורב בתאונת דרכים, בה נגרם לרכבו "אובדן גמור". התובע טען כי הנתבע ביקש ממנו לטפל בתביעה מול צד ג', לאחר שטען לאחריות נהג צד ג', מר רומן גרינברג, שנהג ברכב בבעלות גב' בושצ'יוק אירנה, מבוטח ע"י מגדל חברה לביטוח בע"מ.

התובע טוען כי הנתבע לא מסר לו את הפרטים המלאים, והוא טרח רבות להשיגם, הגיש תביעה למבטחת, שסירבה לפצות את הנתבע ודרשה תיק משטרה. התובע טוען כי פעל בעניין מיום התאונה 26/5/12 עד שקיבל את הצ'ק עבור הנתבע ביום 10/3/15.

התובע טוען כי הודיע לנתבע כי הצ'ק הגיע והטיפול הסתיים, דרש ממנו תשלום של 600 ₪ ועוד הוצאות, והוציא לו חשבונית. התובע טוען כי הנתבע ביקש לשלם באשראי, אך התובע לא יכול היה לקבל את התשלום כך. הנתבע התחייב ללכת למשוך כסף, לא חזר לשלם, פנה ישירות למבטחת צד ג' וקיבל ממנה צ'ק חלופי, וכעת הוא מסרב לשלם את הסכום, למרות פניות, שעשה התובע אליו.

הנתבע לא הגיש כתב הגנה והתייצב לדיון. הנתבע טען כי הוא מסר לתובע, סוכן הביטוח את כל המסמכים של השמאי והמשטרה, ושאל אותו מה לעשות, והתובע נטל על עצמו את הטיפול. הנתבע טען כי לא היתה בין הצדדים הסכמה מראש על תשלום כלשהו, וכי ביום שהוזמן לקבל את הצ'ק מידי סוכן הביטוח, התובע לא רצה לשחרר את הכסף ללא תשלום 600 ₪ כנגד חשבונית. הנתבע מאשר שרצה לשלם באשראי אך התובע סירב, הוא ניסה למשוך כסף מזומן אך יתרתו לא אפשרה זאת, ואז פנה להתייעץ עם סוכן ביטוח אחר, עם עו"ד ועם מנהלת התביעות ב"מגדל", וכולם אמרו לו שהתובע אינו זכאי לתשלום. לפיכך ובעצת "מגדל" המתין לפקיעת הצ'ק וקיבל ממנה צ'ק חלופי.

התובע פירט בדיון כי הנתבע לא חידש אצלו את הביטוח בשנה העוקבת, כי הוא טרח רבות בהשגת פרטי הנהג ופנה למשטרה, כי הגיש תביעה תביעה לבית המשפט נגד מגדל ומחק אותה (פרוטוקול, עמ' 2, שורות 13-14). התובע סיפר כי הוא סוכן ביטוח ותיק ב"מגדל" הוצע לו להמתין למסקנות תיק המשטרה והנתבע הסכים לכך, והתעניין מדי פעם בתיק. לבסוף הגיעה ההחלטה בתיק המשטרה לפיה הנתבע אינו אשם, התובע ניהל מו"מ עם מגדל, וזו החליטה לשלם לנתבע את מלוא הסכום. בינתיים חלפו שלוש שנים, והנתבע לא ביטח את רכבו באמצעות התובע, לדבריו מאחר וקיבל רכב מהעבודה ויש לו ביטוח אצל סוכן אחר. התובע טוען כי הוא זכאי לתשלום עבור עבודתו, כי מדובר בסכום סמלי, אשר הנתבע הסכים לשלמו וחזר בו.

התובע טען בדיון כי לפי הוראות הפיקוח על הביטוח סוכני ביטוח חייבים לדרוש תשלום על עבודות כאלה (שם, שורות 23-27). למרות שנתתי לתובע ארכה להציג את ההנחייה המדוברת, לא עלה בידו להגיש מסמך מחייב או מנחה.

הנתבע טען כי הוא שהביא לתובע את המסמכים מהמשטרה, כי נותרו לו חודשיים בביטוח הרכב שאבד, ולא החזרו לו, כי החשבונית נותרה בחזקת התובע וכי הוא זה שדיבר וקיבל מכתבים מחב' מגדל, וכי מנהלת התביעות אמרה לו כי הכסף עבור אובדן הרכב מגיע לו ולא לאף אחד אחר.

לאחר ששמעתי את הצדדים, אני קובעת כי לא הוכח שקיימת הנחייה מחייבת לסוכן ביטוח, לפיה הוא מחוייב לדרוש תשלום עבור טיפול בתביעת צד ג' עבור מבוטח. בוודאי שאין זכות כזו ביחס לתביעה, שכביכול הוגשה לבית המשפט, דבר שהתובע לא הוכיח, ומדובר לכאורה בהסגת גבול מקצוע עריכת הדין.