צביה נ' טל תעופה בע"מ

לפני תביעה על סך 11,500 ₪.

התובע טוען כי יחד עם שני חברים הזמין טיסה מהנתבעת. חלק מרכזי בחופשה היה ביקור בפורטו ריקו, ולשם הוצאתו לפועל של חלק זה של הטיול אף עדכנו את כרטיסי הטיסה בעלות נוספת וויתרו על פיצוי בגין טיסה מפריז לארה"ב כשהתברר שהטיסה בתפוסת יתר והוצע להם לעלות על טיסה מאוחרת בתמורה לפיצוי כספי.

בפועל, לא נחתה טיסתם של התובע ושל חבריו בזמן, ובשל כך החמיצו את טיסת ההמשך ורק לאחר שעות ארוכות בשדה התעופה (בנסיון לאתר את כבודתם) ולאחר איחור של קרוב ליממה עלה בידי התובע וחבריו להגיע לפורטו ריקו. התובע עותר להורות לנתבעת לפצותו בגין ימי הטיול שאבדו, וכן תשלום על מלון, על רכב ועל טיול מאורגן, ואבדן ההנאה כתוצאה מקיצור השהות ביעד.

יצוין כי התביעה כללה אף רכיב של פיצוי בגין מזוודה שניזוקה, ובדיון הוסכם כי הנתבעת תפצה את התובע בסך 500 ₪ בגין נזק זה.

הנתבעת טוענת כי הטיסה מפריז לארה"ב, שבעקבותיה הוחמצה טיסת ההמשך, יצאה לדרכה במועד ונחתה באיחור של כחצי שעה, בשל הנחיות מגדל הטיסה בנמל היעד. טיסת ההמשך יצאה ליעדה במועד (ולמעשה, שתי דקות לפני המועד). לרשות התובע עמדו כשעה ועשרים להגיע מהטיסה עמה נחת לטיסת ההמשך, ועל פי הנהלים היה עליו להגיע עד 15 דקות לפני מועד ההמראה (משמע – כי לרשות התובע עמדו כשעה וחמש דקות "נטו" ממועד הנחיתה המאוחרת ועד למועד סגירת שערי העליה לטיסת ההמשך).

הנתבעת טוענת כי העיכוב בנחיתה אינו בשליטתה, כי סופקו לתובע ולחבריו שוברים למלון ולטיסה חלופית וכי בנסיבות אלו ובהתאם להוראות החוק והאמנות הבינלאומיות, לא זכאי התובע לפיצוי לבד ממה שניתן לו, כאמור.

בדיון העידו התובע ואחד מחבריו לנסיעה (החבר השלישי נכח באולם בית המשפט ועדותו לא נדרשה, בנסיבות). הצדדים חזרו על הטענות שפורטו בכתבי הטענות.