ת"ק 53934-02-14 רם נ' חברת דואר ישראל בע"מ

1. לפניי תביעה כספית על סך 5,000 ₪ שהגיש התובע נגד הנתבע – דואר ישראל בע"מ (להלן: "הדואר").

2. בכתב התביעה נטען כדלקמן:

ביום 29.9.13 שלח התובע באמצעות דואר מהיר ((EMS מסניף הדואר המרכזי ברמת השרון חבילה ללקוח בארה"ב. החבילה הכילה פסל מיצירות האמן פרנק מייזלר.

שוויו של הפסל הוערך ב – 800 דולר, הוא הסכום ששילם הלקוח עבור הפסל. בהתאם לכך, ביטח התובע את הפסל בביטוח מורחב בסך 3,000 ₪ בסניף הדואר.

התובע טען בכתב התביעה כי ארז את הפסל בצורה קפדנית, בחומר אריזה איכותי ובתוך קופסת קרטון המרופדת בקלקר. דא עקא, שהפסל הגיע ליעדו בחו"ל כשהוא שבור ופגום.

עקב כך, החזיר התובע ללקוח את מלוא הסכום ששילם עבור הפסל, לרבות דמי משלוח וביטוח. עובדה זו הוכחה במסמך שצורף לכתב התביעה.

לאור האמור לעיל ובהתאם לתנאי פוליסת הביטוח המורחב שרכש התובע אצל הנתבע, פנה התובע לדואר בדרישה לפצותו בגין הנזק שנגרם לפסל, על פי סכום הביטוח שנקבע בפוליסת הביטוח.

התובע פרט בכתב התביעה את השתלשלות הדברים, החל מן המועד בו פנה לראשונה בדרישת תשלום ועד ליום 30.1.14, הוא מועד התשובה האחרונה שקיבל מן הדואר. לפי טענת התובע, הוא נדחה ע"י הדואר בלך ושוב במשך תקופה ארוכה ובסופו של דבר, לא שולם לו דבר.

השתלשלות העניינים תפורט להלן:

2.1 ביום 3.10.13 פנה תובע לראשונה אל הדואר בדרישת פיצוי. התובע הפנה בפנייתו למספר התביעה שנפתחה ע"י הנמען בדואר אמריקאי.

2.2 במכתב מיום 10.10.13 נענה התובע ע"י הדואר, כי בהתאם להוראות חוק הדואר ולהוראות הדואר הבינלאומי, ישולם פיצוי רק אם הנמען הביע הסתייגותו במעמד המסירה ונרשם דו"ח נזק המאמת את פרטי המקרה.